ביום ששי , ה' באייר תש"ח (14.5.1948) בשעה ארבע אחרי הצהריים, שמונה שעות בטרם פקע המנדט הבריטי על ארץ ישראל, הכריז דוד בן גוריון יו"ר הסוכנות היהודית (אז ראש הממשלה של "המדינה בדרך" ולימים ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל) על הקמת מדינת ישראל. המסמך ממנו הקריא דוד בן גוריון את הדברים, הוא המסמך הידוע היום בשם "מגילת העצמאות" ולמעשה שמו הרשמי של המסמך "הכרזה על הקמת מדינת ישראל".
מגילת העצמאות מופנית קודם כל אל תושביה היהודים והערבים של ישראל. היא מופנית כלפי אומות העולם וכלפי היהודים מחוץ לישראל.
כדי להקנות להודעה על הקמת המדינה תוקף רשמי יותר, חגיגי יותר ותהודה רחבה יותר השתמשו במילה "הכרזה" (הכרזה = הודעה ).
מגילת העצמאות היא מסמך הצהרתי היסטורי – מסמך ראשון של מדינת ישראל.
הטקסט של ההכרזה אינו מופיע על נייר פשוט, אלא, על מגילת קלף כדי להקנות לה מעמד עליון וחשוב מאוד. זהו מעמד היסטורי, מעמד מכונן, אחד ויחיד בחייה של האומה השבה לאדמתה אחרי 2,000 שנות גלות.
תוכן המגילה נחלק לחמישה חלקים:
¨ סקירה היסטורית של זכותו של העם היהודי על ארץ ישראל, ושל הדרך שהובילה להכרזת המדינה. הצגת הבסיס ההיסטורי, המוסרי והמשפטי להקמת המדינה.
¨ הכרזה על הקמתה של מדינת ישראל.
¨ עקרונותיה של המדינה החדשה.
¨ פנייה אל גורמים שונים והצהרת כוונות.
¨ חתימות (37 חותמים. בלט בהעדרו וייצמן)
אופייה של ההכרזה
הכרזת העצמאות היא בעלת אופי הצהרתי כללי. היא מפרטת את הקשר של עם ישראל לארץ ישראל ואת הלגיטימציה בזכות של העם היהודי להקים מדינה יהודית בארץ ישראל
מגילת העצמאות נחלקת לשני חלקים עיקריים: היסטורי ואופרטיבי - ביצועי
חלק ההיסטורי
בחלק ההיסטורי סוקר דוד בן גוריון את האירועים העיקריים של העם היהודי תוך שימת דגש כרונולוגי על:
הקונגרס הציוני 1897
הצהרת בלפור בנובמבר 1917
תקופת השואה
העפלה
מלחמת העולם השנייה
החלטת עצרת האומות המאוחדות מיום 29 בנובמבר 1947 להקמת מדינה יהודית בא"י.
בחלק זה מודגשת ההיסטוריה היהודית של עם ישראל - חיזוק הקשר ההיסטורי והמסורתי בין העם היהודי לארץ מולדתו.
מדוע מגיעה לעם היהודי מדינה על-פי מגילת העצמאות?
¨ זכויות טבעיות - לכל לאום מגיע עצמאות. "זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית".
¨ קשר היסטורי והתרבותי בין היהודים לישראל (נימוק היסטורי) :
¨ קשר היסטורי מתקופת התנ"ך (במגילה לא מוזכר מפורשות כי הייתה ממלכה ומדינה ריבונית במשך למעלה מאלף שנים.במקום זה מופיע הביטוי "חיי קוממיות") וההתגבשות של עם ישראל לאורך הגלות.
¨ העליות השונות (העפלה), הקמת היישובים בארץ ישראל, הפרחת השפה העברית, השאיפה לעצמאות ממלכתית, התפילה היהודית "לשנה הבאה בירושלים הבנויה".
¨ הקשר הרוחני בין היהודים לא"י נמשך בתקופת הגלות.
¨ הקונגרס הציוני הראשון (נימוק משפטי) – בשנת 1897 התכנס הקונגרס הציוני הראשון, לאור קריאתו של חוזה המדינה , תיאודור הרצל, שהכריז על זכותו של העם היהודי לתקומה לאומית בארצו.
¨ הצהרת בלפור (נימוק משפטי) - ב- 2.11.1917 אושרה הצהרת הלורד בלפור בחבר הלאומים. זו הצהרה שנתנה תוקף בינלאומי לקשר ההיסטורי בין העם היהודי, לארץ ישראל, ולזכותו של העם היהודי להקים מחדש את מדינתו היהודית בארץ ישראל.
¨ השואה (נימוק היסטורי + זכות טבעית) – מלחמת העולם השנייה ושואה, בה הושמד כשליש מהעם היהודי, רבים אחרים הפכו לפליטים, מצב שהוכיח מחדש את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר מולדת.
¨ כ"ט בנובמבר 29.11.47 (נימוק משפטי) – החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות עצמאיות – מדינה יהודית ומדינה ערבית ומובלעת בינלאומית. תכנית זו קבעה ששתי המדינות תהיינה מאוחדות מבחינה כלכלית. כל אחת מהמדינות תהייה בעלת משטר דמוקרטי וירושלים תהיה עיר בעלת מעמד בינלאומי. בהדרגה הבריטים הוציאו את כוחותיהם עד 1.8.48. היהודים הסכימו להחלטה, הערבים לא. לכן, ממשלת בריטניה סירבה לשתף פעולה בביצוע התכנית והחליטה להוציא את כוחותיה כבר ב- 15.5.48.
בהמשך ההכרזה נקבעו העקרונות המנחים של מדינת ישראל :
¨ פתיחת דלתות לעלייה יהודית.
¨ פיתוח הארץ.
¨ חינוך ותרבות.
¨ קיום יסודות החירות, הצדק, השלום ושוויון זכויות.
¨ הבטחת חופש דת, מצפון ולשון. (מופנה כלפי המיעוטים)
¨ שמירת המקומות הקדושים של כל הדתות. (מופנה לאוכלוסייה הנוצרית והמוסלמית של העולם)
¨ נאמנות לעקרונות מגילת האו"ם. (קבלת כללי המשחק הבינלאומיים)
חשיבותה הפוליטית של מגילת העצמאות
¨ הכרזה על הקמת מדינה ריבונית וסיווגה כמדינת לאום יהודית.
¨ הכרה בזכות הלגיטימית של העם היהודי על ארץ ישראל ע"י גורמים בינלאומיים.
¨ בגללה העבירה בריטניה את סמכויותיה השלטוניות לידי הממשלה הזמנית.
¨ נקבעו בה רשויות השלטון - "הרשות המחוקקת" היא מועצת המדינה הזמנית, ו"הרשות המבצעת" היא הממשלה הזמנית.
¨ דגש על אופייה היהודי של מדינת ישראל - ערביי ישראל מהווים כ-5% מתושבי המדינה, ולמרות זאת נשמרו חוקים בעלי אופי יהודי המקשים על מיעוטי האוכלוסייה להזדהות עם החוקים. כך למשל, חוק השבות, שימש כלי ניגוח בידי ערביי ישראל לקיפוחם. כמו גם, מדינת ישראל היא לא רק מדינה עבור היהודים החיים בה, אלא גם עבור יהודי התפוצות
¨ מדינה ישראל – היא מדינה עבור כלל היהודים (בארץ ובעולם), וכן גם מדינה עבור המיעוטים החיים בתוכה.
¨ מודגש האופי הדמוקרטי של מדינת ישראל - במגילה מופיעים עקרונות דמוקרטים כגון חירות, שוויון וכדומה. בנוסך, היא מתייחסת באהדה לעניין השלום שכן חזונה המדיני של מדינת ישראל העתידי הוא חיי דו קיום עם ערביי ישראל, חיי שיתוף פעולה ושכנות טובה עם מדינות ערב השכנות.
¨ מסמך ראשון של המדינה הקובע את עצמאותה.
¨ יש בה הוראות מעשיות כמו : קביעת מועד בחירות , התחייבות לחוקה והקמת מוסדות של השלטון .
¨ בהכרזה לא נקבע מקומה של הרשות השופטת, והמענה לכך ניתן כעבור חודש ימים, עם פרסום "פקודת בתי- המשפט" ע"י "מועצת המדינה הזמנית".