מגילת העצמאות

שעור ראשון

ביום ששי , ה' באייר תש"ח (14.5.1948) בשעה ארבע אחרי הצהריים, שמונה שעות בטרם פקע המנדט הבריטי על ארץ ישראל, הכריז דוד בן גוריון יו"ר הסוכנות היהודית (אז ראש הממשלה של "המדינה בדרך" ולימים ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל) על הקמת מדינת ישראל. המסמך ממנו הקריא דוד בן גוריון את הדברים, הוא המסמך הידוע היום בשם "מגילת העצמאות" ולמעשה שמו הרשמי של המסמך "הכרזה על הקמת מדינת ישראל".

 

כדי להקנות להודעה על הקמת המדינה תוקף רשמי יותר, חגיגי יותר ותהודה רחבה יותר השתמשו במילה "הכרזה" (הכרזה = הודעה ).

הטקסט של ההכרזה אינו מופיע על נייר פשוט, אלא,על מגילת קלף כדי להקנות לה מעמד עליון וחשוב מאוד. זהו מעמד היסטורי, מעמד מכונן, אחד ויחיד בחייה של האומה השבה לאדמתה  אחרי 2,000 שנות גלות.

תוכן המגילה נחלק לחמישה חלקים:

 

¨      סקירה היסטורית של זכותו של העם היהודי על ארץ ישראל, ושל הדרך שהובילה להכרזת המדינה. הצגת הבסיס ההיסטורי, המוסרי והמשפטי להקמת המדינה.

¨      הכרזה על הקמתה של מדינת ישראל.

¨      עקרונותיה של המדינה החדשה.

¨      פנייה אל גורמים שונים והצהרת כוונות.

¨      חתימות

 

הבסיס ההיסטורי להקמת המדינה

בפסקאות 1-9 ישנו פירוט של הרקע ההיסטורי והרעיוני שקדם להקמת המדינה. במגילה מובאות דוגמאות של אירועים היסטוריים  מהעבר הרחוק והקרוב של עם ישראל : הגליית עם ישראל נגד רצונו.  בגולה שמר העם על הזיקה לארץ. חידוש ההתיישבות בארץ לאחר אלפיים שנות גלות. החלטת  הקונגרס הציוני על זכות העם היהודי לתקומה בארצו. ההכרה בזכות זו  באה לידי ביטוי בהצהרת בלפור. השואה שבה נספו מיליוני יהודים הוכיחה את הצורך במדינה לעם היהודי.  יישוב הארץ אחרי מלחמת העולם הראשונה,  והחלטת החלוקה של האו"ם.

הכרזת העצמאות קובעת כי זכותו הטבעית של העם היהודי, למדינה, להיות ככל עם ועם, היא זכות טבעית של עם  העומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית. זכות זו אינה מנומקת. יחד עם זאת, העובדה כי דווקא  ארץ ישראל  היא המקום בו זכאי העם היהודי לממש את זכותו, מנומקת בהרחבה. הקשר ההדוק של העם לארץ ישראל מודגש כדי למנוע טענת "התיישנות" של הקשר ההיסטורי.

 

ההכרזה

לאחר שהובא הבסיס ההיסטורי ,המוסרי והמשפטי בפסקאות הקודמות, פסקאות 11-12 הן פסקאות הכרזתיות- אופרטיביות.

הודעה על הקמת המדינה;  קביעת שמה של המדינה; הקמת רשויות השלטון הזמני; הבטחה לקיום בחירות לאסיפה מכוננת שתנסח חוקה; הקמת השלטונות הנבחרים של המדינה החדשה.

בחלק זה נקבע כי שמה של המדינה החדשה יהיה ישראל, מוכרז על הקמת מדינת ישראל בישראל כמדינה יהודית עם סיום המנדט הבריטי על הארץ (באותו היום).

כמו כן, נקבע בהכרזה כי בלילה שלאחר ההכרזה, עת סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל, יוקמו הרשות המחוקקת והרשות המבצעת של המדינה החדשה. שני מוסדות מרכזיים אלה, מאפיינים מדינה עצמאית וריבונית וכך, יהפוך למעשה היישוב היהודי למדינה. במגילה אין התייחסות  למאפיינים אחרים של מדינה עצמאית, כמו גבולות המדינה (פרט לכך שהיא בארץ ישראל). גם הרשות השופטת אינה מוזכרת. המגילה אינה מתייחסת לירושלים ואינה קובעת את בירתה של המדינה.

 

 עקרונות המדינה

 

¨      מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות.

¨      מדינת ישראל תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה.

¨      מדינת ישראל תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל.

¨      מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין.

¨      מדינת ישראל תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות.

¨      מדינת ישראל תשמור על המקומות הקדושים לכל הדתות.

¨      מדינת ישראל תהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות.

 

בפסקאות 12-19 מובא החלק העקרוני –מהותי של המגילה. הוא מפרט את העקרונות וקובע את היעדים.  

העקרונות שינחו את המדינה החדשה הן במשטר הפנימי והן ביחסיה עם שכנותיה. כאן נקבע אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית למרות שהמילה דמוקרטיה אינה מוזכרת במפורש.

המדינה תהיה מושתתת על יסודות החירות והצדק, תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל האזרחים ללא הבדל דת, גזע ומין. תבטיח חופש דת ומצפון, לשון וחינוך ותשמור על המקומות הקדושים.

המדינה היהודית בארץ ישראל תהיה מולדת לכל העם היהודי בתפוצות, מתוך נאמנות לעקרונות מגילת האו"ם, שיתוף פעולה עם הערבים תושבי מדינת ישראל על יסוד אזרחות מלאה ושווה. המדינה מושיטה יד לשלום לכל מדינות ערב השכנות, וקוראת לשיתוף פעולה עם יהודי התפוצות וליכודם סביב בניין הארץ ויישובה.

 

 

הצהרת כוונות

 

החלק הרביעי של המגילה, הוא חלק התוכן האחרון של מגילת העצמאות, שבו הצהרת כוונותיה של מדינת ישראל. בחלק זה מופיעות פניות אל ארבעה גופים שונים:

 

¨      האומות המאוחדות, בבקשה למתן יד לעם היהודי בבניין מדינתו ולקבלת מדינת ישראל לתוך משפחת העמים.

¨      הערבים תושבי מדינת ישראל, בבקשה לשמירה על השלום וללקיחת חלק בבניין המדינה על בסיס אזרחות מלאה.

¨      המדינות השכנות ועמיהן, בקריאה לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם היהודי העצמאי בארצו.

¨      העם היהודי בתפוצות, בקריאה לעלות למדינת ישראל, לתרום לבניינה ולעמוד לימינה.

 

 

חשיבותה של המגילה

 

¨      מודיעה על הקמתה של מדינת ישראל,  ובה עצמאות לעם היהודי במדינתו.

 

¨      המגילה קובעת את הצורך בניסוח חוקה כתובה שתהווה בסיס להקמת הרשויות הנבחרות של המדינה.

 

¨      המגילה מגדירה את אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית וכן את מאפייניה  הדמוקרטיים.  

 

¨      המגילה משמשת מסמך אשר מנחה את רשויות השלטון בפעולתן ונותנת ביטוי ל"אני מאמין" של העם היהודי במדינתו . חוקים רבים בישראל נתקבלו בהשראת העקרונות המופיעים במגילה.

 

 

במגילה ישנם ביטויים המדגישים את אופייה של  מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית.

 ביטוי לאחד מהעקרונות הדמוקרטיים הבסיסיים-  שוויון זכויות מלא:  "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדלי דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות"

ביטוי נוסף לעקרון השוויון,  מתייחס  לבני העם הערבי החיים בארץ  ויזכו להשתתף בבניין המדינה, כמו היהודים.

 "לבני העם הערבי (...) ליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמנים והקבועים" .

 עקרונות החירות, הצדק והשלום:  "תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום".

 עקרון  הפרדת רשויות במדינה: "...תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית".

 

חשוב  לציין שהמילה "דמוקרטיה" אינה מוזכרת במגילה. כנראה  בשל החשש מהמלחמה המתקרבת עם מדינות ערב (מכיוון  שבמהלך המלחמה קשה לנהל דמוקרטיה). סיבה אחרת, העובדה שאולי לא כל היהודים יקבלו את הדמוקרטיה כי היא מתנגשת עם ערכים יהודיים וכו'.

 

 ביטויים לקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית

 

 "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל, היא מדינת ישראל" – המדינה שתוקם בארץ תהיה מדינה יהודית. הדבר מוזכר במפורש. יחד עם זאת, כתוצר של פשרה לא מוזכר אלוהים או ה' אלא, ישנו שימוש במושג  "צור ישראל".הפשרה שהושגה השיגה את מטרתה: הדתיים רואים בביטוי "צור ישראל" כאילו נכתב במפורש אלוהים,והחילונים מצד שני,השיגו את מטרתם שלא נכתב במפורש "אלוהים".

 

הובטחה במגילה זכות השיבה של היהודים לארץ. חוק השבות לכל יהודי בכל ארץ בעולם.

 

הקמת המדינה היא עפ"י חזונם של נביאי ישראל.