פס

אינסוף דוכנים בשלל צבעים מבצבצים מתוך ים המבקרים הגודשים את הסימטאות הציוריות של פאס.קריאות התגרנים מתערבים בקולות החמרים האוחזים ברסן חמורם ובקושי רב מפלסים דרכם בין באי השוק.בתוך גומחות בקיר מכונסים בתוך עצמם יושבים רצענים,חייטים,סנדלרים ורבים אחרים.בעלי מקצוע שעברו מן העולם וכאן הם במלוא הדרם.
לאורך קילומטרים רבים נמשך מצעד התצוגה המרהיב ומשאיר אותך פעור פה.
 
מיקום תחבורה  ■ אטימולוגיה גיאוגרפיהאקליםהיסטוריהיהודים בפאס אתרים בעיר ■ המדינה שערי העירארמון המלךהמלאחבית הכנסת אבן דנאן בית הרמב"םמדרסת בו איענאניהאוניברסיטת אלקראווייןרובע הבורסקאים קברי המרינדיםהמגדל הצפוני ■  הוויל נובל

 
מיקום


העיר השלישית בגודלה במרוקו אחרי קזבלנקה ורבאט.אוכלוסייתה מונה כ- 1.7 מיליון איש.
פאס, עיר הבירה הראשונה של מרוקו ואחת מארבע הערים האימפריאליות: פאס, מקנס, רבאט ומרקש.
העיר כוללת בתחומה את فاس البالي "פאס אלבאלי" (פאס העתיקה ), فاس الجديد פאס אלג'דיד והחלק החדש של העיר שנבנה בתחילת המאה ה- 20 הוויל נובל  ville nouvelle.
פס אל באלי היא אתר מורשת עולמית. המדינה של העיר היא השטח העירוני הגדול בעולם שלא מותרת בו תנועת רכב.
 
אוניברסיטת הקראווין היא האוניברסיטה העתיקה ביותר בעולם. מאז שנוסדה לא חדלו בה הלימודים. מספרים שהאפיפיור Sylvestre II סילבסטר השני (999-1003)  למד בה.
 
תחבורה


 
פאס מקושרת ברכבת למקנס, רבאט ,אוג'דה, מרקש וטנג'יר. ישנו כביש מהיר בין מקנס לפאס.כביש מהיר ממקנס לרבאט נמצא בסלילה.
בקרבת העיר ישנו שדה תעופה בינלאומי המשרת את הבאים אל העיר ובשנת 2008 עברו בו כ-410,000 נוסעים.
 
אטימולוגיה


יש שתי הצעות  המסבירות את מקור שמה של העיר. האחת, בשפה הברברית, והשנייה היא בשפה הערבית.
שם העיר בברברית הוא "אסף" ומשמעותו נהר.ומכאן שמה פאס.
הצעה שנייה לשם העיר היא בשפה הערבית. שם העיר בערבית הוא פאס فاس ומשמעותו קרדום.
אחת האגדות מספרת שכאשר חפרו באדמה כדי לייסד את העיר מצאו קרדום, פַאס בערבית ומכאן שם העיר.
 
גיאוגרפיה


העיר נמצאת בעמק פורה בגובה 350 מ' מעל פני הים למרגלות האטלס התיכון.העיר מרכזת את השיווק החקלאי של הישובים סביבה.תושבי העיר מתפרנסים ממסחר ותיירות אך עדיין
60% מתושבי העיר חיים בתנאים עוני.העיר נמצאת בפריפריה של מרוקו והשקעות זרות לא מגיעות לעיר.
 
אקלים


אקלימה של פאס הוא עונתי. באופן ברור מבחינים בשתי עונות.
קיץ חם וכמעט יבש וחורף קר וגשום. משרע הטמפרטורה
(ההפרש בין הטמפרטורה המקסימלית למינימלית) גדול באופן יחסי ובלילה תמיד קר,
בחורף קר יותר.
 
ינו פבר מרס אפר מאי יונ יול אוג ספט אוק נוב דצמ
טמפ מינימלית
טמפ מקסימל
6
16
7
17
8
19
9
21
14
24
15
28
18
33
18
33
17
29
13
24
9
19
9
16
משקעים
מ"מ
69 101 94 90 53 25 2 2 18 63 90 87
 
היסטוריה

ראשיתה של העיר במֶדינה שנוסדה על ידי إدريس بن عبد الله אידריס בן עבדאללה (אידריס הראשון) ב-789  בגדה הימנית של נהר פאס, במקום בו נמצא כיום הרובע האנדלוסי.אידריס מיישב 800 משפחות מהגרים אנדלוסים. כ- 20 שנים לאחר מכן ממשיך בנו אידריס השני במפעל הבנייה ומקים ישוב בגדה השמאלית של הנהר, לצורך יישובם של עוד פליטים. העיר קולטת עוד 2,000 משפחות פליטים מקייראואן (כיום עיר בטוניסיה). היריבות בין שני הישובים משני עברי הנהר באה לידי ביטוי בשמם במילה הערבית عدوة עדוה ("אוייבת" כמו בעברית "צרתה"). ישוב המהגרים האנדלוסים נקרא عدوة الأندلس  עדוות אלאנדלוס, והישוב של המהגרים מקייראואן נקרא עדווה אלקייראונייה  عدوة القيروانية.
הקמתה של אוניברסיטת הקראוויין מאיצה את התפתחותה של העיר, והעיר הופכת להיות העיר הגדולה ביותר במרוקו ואף בכל צפון אפריקה.
העיר נשארת מפוצלת משני עברי הנהר עד לאיחודה במאה ה-11 על ידי יוסף בן טישפין يوسف بن تاشفين ,  המלך השני של שושלת המוראביטים.
השליטים המריניים ששלטו בעיר כ-450 שנים לאחר הקמתה, מפארים אותה ובונים גם מחוץ לחומות.העיר זוכה לבנייה בסגנון שונה.החלק החדש של העיר שבונים המריניים נקרא فاس الجديد  "פאס אלג'דיד" פאס החדשה, להבדילה מפאס אלבאלי – פאס העתיקה.
בתום הרקוניקיסטה  בספרד (הכבוש של ספרד מחדש מידי המוסלמים על ידי הנוצרים), מוסלמים רבים בורחים מספרד ומגיעים לפאס.
בעת הכבוש העות'מאני של מרוקו  פאס משמשת כבירתה של מרוקו. ב-1554 פאס הופכת להיות ואסל של העות'מאנים. העות'מאנים לא התייחסו אל המרוקאים כאל אויבים ,אלא כאל בעלי ברית מה שאיפשר להם לרכז את מאמציהם באויב האמיתי שלהם באירופה –בית האבסבורג.
העות'מאנים מחשיבים מאוד את פאס,ומכנים את חבל הארץ שכבשו בשם פאס וזאת כמשקל נגד לכינויה של מרוקו בשפה הפרסית "מרקש" . עד היום שמה של מרוקו בטורקית הוא "פאס", לעומת זאת, הפרסים עד היום מתעקשים לכנות את מרוקו בשם "מרקש".
בסוף המאה ה-15 פאס הופכת להיות בירת הוואטסים המייסדים בה את ממלכת פאס.באמצע המאה ה-16 מאבדת פאס את מעמדה כעיר בירה כאשר הסעדים כובשים את העיר הם בוחרים במרקש להיות בירתם.
במאה ה-19 פאס מחזירה עטרה ליושנה ומשמשת שוב כבירה, אך רק עד ל-1912 עם התחלת הפרוטקטורט הצרפתי. בפעם זו היא מאבדת את הבכורה  לטובת רבאט.
פאס הייתה התחנה האחרונה בנתיב שיירות הזהב מטימבוקטו.
יהודים בפאס


כבר עם הקמתה של פאס אל באלי משפחות יהודיות היו בין המשפחות הראשונות שהתיישבו בעיר.ר' יהודה בן קוריש התיישב בפאס ב-890 ובה הניח את היסודות לבלשנות העברית. השפעתו הייתה גדולה על ממשיכו ר' יהודה חיוג שזכה גם להכרתם של ראשי הישיבות בבל שעד אז ראו בחכמי פאס כופרים. שני בלשנים אחרים שזכו לפרסום הם ר' דונש בן לברט ודוד בן אברהם אלפאסי.
דומה,שמכל בניה היהודים של פאס בראשיתה ,זכה להכרה ולפרסום רב יעקב הכהן אלפאסי המכונה הר"יף. ספר ההלכות שכתב הרי"ף ,"הליכות רבי אלפאסי" נחשב לספר ההלכה החשוב ביותר בתקופתו.
עם דעיכתה של השושלת האידריסית באמצע המאה ה-10 עוזבים חכמי הקהילה ובהם בן לבראט,חיוגי והרי"יף לספרד.
אין ספק,שהאישיות היהודית החשובה ביותר בה נתברכה פאס היא הרמב"ם.
הרמב"ם ומשפחתו התגוררו מספר שנים בפאס.ביתו נמצא במדינה של פאס אל באלי בדיוק ממול מדרסת אלמאמונייה.
התקופה בה חי הרמב"ם בפאס הייתה סוערת. גזירות השמד של השושלת הפונדמנטליסטית כפו על מורהו של הרמב"ם ר' יהודה אבן סוסאן להמיר את דתו. הוא מקדש את השם ובוחר למות.
הרמב"ם שהיה אז רק בן 25 כותב את "אגרת קידוש השם" שמשמעותה היא אחת – לעזוב מיד מקום שבו כופים על היהודים לעבור על דתם.
הרמב"ם אומר ועושה.הוא ועוד קבוצה של חכמים עוזבים את העיר וחלקם מגיעים לסיציליה. הרמב"ם ומשפחתו מגיעים תחילה לירושלים. עם מות אבי המשפחה יורדים למצרים שם מתגלה גדולת הרמב"ם.
ב-1438 בתקופת שלטונה של השושלת הוואטסית נתגלה קברו של אידריס הראשון.המקרה  כמעט והמיט אסון על תושבי העיר כאשר המוסלמים דרשו את סילוקם. הפתרון היה להקים גטו שנקרא המלאח.
גירוש יהודי ספרד ב-1492 מביא עמו גל של מגורשים יהודים ומספר היהודים בפאס גדל והולך ועמו המצוקה הכלכלית.אך אליה וקוץ בה. אברהם טולדאנו מגיע מליסבון ומביא עמו בית דפוס שהיה בית הדפוס הראשון בכל צפון-אפריקה.
המגורשים מספרד ופורטוגל הביאו עמם מנהגים השונים מהמנהגים של יהודי מרוקו.במאה ה-18 חובר בפאס ספר תקנות שנקרא "ספר התקנות של ק"ק המגורשים וגדוליהם בפאס" ונועד לקרב בין המגורשים ליהודי מרוקו.
אתרים בעיר
המדינה
 

טיול במדינה הוא אחת מפסגות הטיול במרוקו.
בתוך המדינה יש  למעלה מ-9000 סמטאות צרות.קשה מאוד לטייל במדינה ללא מדריך מקומי. מרבית האתרים החשובים של העיר נמצאים בתוך המדינה.אחת הכניסות הראשיות למדינה היא דרך באב בו ג'לוד.הוא נמצא בככר שסביבה בתי ומסעדות.שני רחובות ראשיים יוצאים מככר זו אל תוך לב המדינה.שני הרחובות יוצרים במפה את הצורה של האות אומגה Ω ונפגשים בקרבת ככר אל נג'רין. הרחוב בצד שמאל נקרא الطلعة الكبيرة הטלעה אלכבירה  והרחוב בצד ימין נקרא אלטלעה אלצע'ירה الطلعة الصغيرة . שני הרחובות, כשמם הם, מעלות תלולים, (טלעה בערבית פירושה עלייה) מאפשרים הצצה אל חלק מהשוק המרהיב של המדינה.שני הרחובות מובילים לעבר אוניברסיטת הקיראוויין.
 
שערי העיר


חומות פאס אלבאלי נבנו בתחילת המאה ה-13 אך שמות השערים הם מתקופת השלטון האידריסי והזאנתי.בחומה נקבעו 13 שערים. המפורסם מבין השערים הוא באב אבו אלג'נוד (שער אבי החיילים) מוכר גם בשם באב בו ג'לוד باب بو جلود (שער העורות) .זהו השער המפורסם ביותר של פאס אל באלי נמצא בצד הצפון-מערבי של החומה מדרום לככר הבאשה הבגדדי. באב בו ג'לוד נבנה ב-1913 נמצא ליד השער המקורי הבנוי כמו שנבנו שערים בעת העתיקה בצורת האות  "L" כדי להקשות על כובשים פוטנציאליים.
השער השרוף باب المحروق – נחשב לאחד השערים הראשיים של פאס אל באלי מהכיוון הצפון-מערבי.
שער הברזל – באב אלחדיד  باب الحديد גם הוא שער חשוב של פאס אל באלי מכיוון דרום-מזרח.
יתר השערים הם:
שער הנצחונות -  באב אלפתוח – باب الفتوح  
שער השזיפים -  באב אלכוכה –   باب الخوخة  
שער החנויות –באב אלדוכאכין -  باب الدكاكين
שער המכונה –באב אלמכינה -  باب المكينة
שער המגדל –באב אלבורג'ה -  باب البرجة
שער התיקים – באב אלקיסה -  باب الكيسة
שער הסמרים – באב אלסמרין  باب السمارين
שער עושי הטיט  – באב ג'באלה - باب جبالة
שער סוחרי השמן – באב זיאת - باب زيات.
שער סידי בוג'ידה - باب سيدي بوجيدة
 
ארמון המלך


ארמון המלך בפאס הוא אחד הארמונות שיש למלך.הארמון נבנה במאה ה-17 והוא משתרע על שטח של 800 דונם ובהם גנים יפים ומספר מבנים. בתוך הארמון מדרסה עתיקה מהמאה ה-14 .בארמון יש אגף מגורים והוא משמש את המלך כאשר הוא מבקר בפאס.שערי הברונזה של גן הארמון, הפונים לרחוב, נעשו על ידי אומנים מקומיים מפאס אל באלי. הארמון סגור לציבור.
 
המלאח


המלאח היהודי בפאס אל באלי היה המלאח הראשון שהוקם במרוקו.במאה ה-15 לאחר שהתברר כי יהודים התגוררו  ב- فندق اليهود "פונדוק אליהוד" (מלון היהודים) הנמצא בסמוך לקברו של אידריס הראשון, החלו פרעות ביהודי העיר. הפתרון היה  להקים את המלאח במקומו הנוכחי.
המלאח התרחב וגדל עם קליטת המגורשים מספרד ופורטוגל.עושרן של המשפחות שהתגוררו כאן עדיין ניכר בחזיתות הבניינים המפוארים.בתי היהודים ניכרים במרפסות המסוגננות שלהם. הבתים הפונים לרחוב יוסף הסמוך לארמון היו עם מרפסות.בתי המוסלמים במרוקו הם ללא מרפסות כדי שהנשים לא תצאנה למרפסות.
במאה ה-20 עוד בטרם עזבו יהודי מרוקו את העיר התגוררו גם משפחות מוסלמיות במלאח. כיום מתגוררות רק משפחות מוסלמיות במלאח.
 
בית הקברות היהודי


בסמוך לרחבת הארמון בכניסה למלאח נמצא בית הקברות היהודי. שער נעול ומעליו הכתובת "בית החיים" מסמן את הכניסה לבית הקברות. בבית קברות זה קבורים רבים מבני פאס וביניהם דמויות חשובות כמו ר' יהודה אבן עטר ולאלה סוליקה.
מרבית הקברים בבית קברות זה אינם הקברים  המקוריים. המלאח היהודי היה בפאס אלבאלי ובסמוך אליו היה בית הקברות.משם הוא הועבר למקום בו נמצא ארמון המלך.עם בניית הארמון הועברו שוב הקברים לפאתי העיר, מסיבה זו תמצאו על חלק מהמצבות את הכתובת "נתגללגלו עצמותיו".
 
בית הכנסת אבן דנאן

נבנה במאה ה-17.
בית הכנסת שופץ לראשונה ב-1870 ושוב ב-1999.
הכניסה לבית הכנסת מוסתרת מבתי השכנים. גרם מדרגות מוביל לאולם התפילה המלבני.קירות המבנה תומכים בתקרת עץ צבועה ומוארת.חלונות קטנים הקרועים גבוה בקירות החדר מאירים את חלל אולם התפילה.
בקירות טבועים אריחים מרוקאיים כחולים.בכותל המזרחי של החדר,בכיוון לירושלים נמצא ארון הקודש העשוי עץ מגולף. תקרת טיח מגולפת תלוייה מעל ארון הקודש. ממול ארון הקודש ישנו חדרון שיועד לבכירי הקהילה.
בימת החזן עשוייה מעץ ונמצאת בקרבת ארון הקודש על פלטפורמה מוגבהת.
מתחת לאולם נמצא מקווה וגרם מדרגות מקשר אותו לאולם התפילה.בתקרת המקווה קבוע חלון המאפשר לבאי בית הכנסת לשמוע את מצהלות הנשים המלוות כלה המגיעה לראשונה למקווה.
 
דאר אל מגנה ובית הרמב"ם

 על קיר המבנה הנמצא  ממול מדרסת בו איענאניה ישנו שעון מים מיוחד.עד היום לא הצליחו לפענח את אופן פעולתו.השעון בנוי משלוש עשרה קערות פליז הקבועות בקיר.סבורים כי השעון שבנה אומן מקומי בתחילת המאה ה-14 נועד להודיע את שעות התפילה במדרסה.
מצד שמאל של דאר אל מגנה יש סמטא קטנה. מיד כשנכנסים לסמטא מבחינים בשלט קטן הטבוע בקיר הבית הראשון בצד ימין, והמספר כי בבית זה התגורר הרמב"ם.כיום מתגוררת משפחה מוסלמית בדירה.
 
מדרסת בו איענניה المدرسة أبو عنانية بفاس

נוסדה על ידי השולטאן אבו ענאן פארס أبو عنان فارس המרינידי בין השנים 1350-1355. אבו ענאן ייסד גם את מדרסת אבו ענאנייה גם במקנס.המדרסה משמשת גם כמוסד לימוד וגם כמסגד.זו המדרסה היחידה בפאס בה יש מינראט.
 
מסגד ואוניברסיטת קייראוואן


המסגד הוקם בשנת 859 על ידי פאטמה בת מוחמד אלפהרי فاطمة بنت محمد الفهري.
האוניברסיטה הקייראוונית נבנתה במקור לאכסן פליטים מטוניסיה.
מדרסת בו איענניה,מדרסת אל עטרין,זאוויית מולאי אידריס השני,דאר אל מגנה, בית כנסת אבן דנאן.
 
רובע הבורסקאים  سوق الدباغين
 
רובע הבורסקאים נמצא בחלק הנמוך של  פאס.ישנן הרבה נקודות תצפית על בורות הבורסקאים.לאורך הרחוב הגובל בבורות הבורסקאים ישנן חנויות לדברי עור והמעבר לבורות הוא דרך החנויות. הכניסה חינם.
 
קברי המרינידים
 
 
נמצאים מצפון לעיר והם מהמאה ה-14 בסמוך למלון המרינדים. הם מקום טוב לתצפת על העיר לעת שקיעה.
אתרי העיר החשובים הם:
המגדל הצפוני 

 
במגדל הצפוני יש מוזיאון של כלי נשק עתיקים. גם מי שאינו מתעניין במוצגים מוזמנת חוויה של עצם ביקור במקום בו יש תצפית טובה על המדינה.
 
הוויל נובל


החלק החדש של העיר נקרא ville nouvelle "וויל נובל"  נבנה על ידי הצרפתים והוא משקף מדיניות צרפתית קולוניאלית שבאה לידי ביטוי בכל מושבות צרפת בצפון אפריקה.בראשית המאה ה-20, מיד עם תחילת הפרוטקטוראט הצרפתי על מרוקו, הצרפתים תכננו (המרשל ליאוטי) ובנו רובע מגורים ועסקים חדש בצד המדינה.הבתים נבנו לצידי שדרות רחובות והיו בהם מים זורמים בניגוד משווע לשני חלקי העיר העתיקים.עד היום בפאס אל באלי יש בתים שאין בהם מים זורמים.
בחלק זה של העיר נמצאת אוניברסיטת מוחמד בן עבדאללה جامعة سيدي محمد بن عبد الله וכן מסעדות בתי קפה מוסדות ביטוח ובנקים המרוכזים לאורך שדרות מוחמד החמישי.
 


 
ערים ואתרים במרוקו