מקסיקו, גואטמלה וקוסטה ריקה פב' 2018

17 ימים גדושים בהם טיילנו במרכז אמריקה; טפסנו על פירמידות, שטנו באגמים ובנהרות, ראינו מפלים ויערות גשם, עצלנים, קופים, נחשים, תנינים, קיימנים, אנפות, עיטים, קורמרנים  וכמובן שווקים רבים ובהם הילידים האינדיאנים עטויים בבגדים צבעוניים מרהיבים. עלינו לצמרות היער "הקנופי" ועשינו אומגה.
  ימי הטיול
לחץ על הערך להרחבה: ■ 1345■67891011121314151617 ■   
אתרים  במקסיקו סיטי לחץ על הערך להרחבה:
ארמון האומנויות היפותהמלאך ■  טורה מיורקסה דה לוס אסולח'וס  ■סוקאלוטמפלו מיורקתדרלהציורי הקיר  בארמון הנשיא  ■ האצטדיון האולימפיסאן מיגלסוצ'ימלקושדרות הרפורמה המוזיאון האנתרופולוגיטירת  צ'פולטפק  פואנטה דה פטרולס  ■לומאסהספריה –האוניברסיטההאנדרטה למהפכה Revolucionטיאוטיווקן ■  בזיליקה גואדאלופהכיכר גאריבלדי   
אתרים בצ'יאפס לחץ על הערך להרחבה:
וייה ארמוסה  ■ פלנקה  ■ אגווה אסולטוסטלהקניון סומידרו  ■טוסטלהסאן קריסטובל דה לס קסאס  ■זינקנטן  ■סאן חואן צ'מולהאגמי מונטה בלו■  

 
אתרים בגואטמלה לחץ על הערך להרחבה:
וייוייטננגוקצלטננגואלמולונגה  ■צ'יצ'יקסטטנגופסקאול אבךאגם אטיטלאןפנחצ'לסן טנטוניו פאלופוסנטיאגו דה אטיטלאןאנטיגואה
 
אתרים בקוסטה ריקה לחץ על הערך להרחבה:
הפארק הלאומי טורטוגרו   ■ארנלמונטה ורדהמנואל אנטוניו  ■  
 

 
יום 2-1
תל אביב ✈מדריד ✈ מקסיקו סיטי
ארמון האומנויות היפותסוקאלו טמפלו מיורקתדרלהארמון הנשיאהאצטדיון האולימפי סאן מיגלסוצ'ימלקו

הגענו בשעות הבוקר המוקדמות אל בירת מקסיקו, מן הגדולות בערי העולם הממוקמת למרגלות הרי געש מושלגים. הבירה מגוונת מאוד - עיר ללא הפסקה בעלת מורשת היספאנית, קולוניאלית וסגנון ספרדי-לטיני.
אנחנו נוסעים בשדרה הארוכה ביותר במקסיקו . שדרת הרפורמה.

שדרות הרפורמה Paseo de la Reforma
השדרה הארוכה ביותר בעיר אורכה 14.7 ק"מ. נבנתה במחצית השנייה של המאה ה-19 ונקראה "שדרות הקיסרית" על שם רעיית הקיסר מקסימליאן. לאחר ניצחון בניטו חוארז והתיקונים בחוקה נקראה שדרת הרפורמה. לאורכה מבנים חשובים.

אנחנו עוברים ליד הכיכר המפורסמת ביותר במקסיקו..

המלאך
אנדרטת הזיכרון לעצמאות, המוכרת יותר בשם "המלאך", נמצאת בשדרת הרפורמה בצומת עם רחובות טיבר ופירנצה. הוקמה בשנת 1910 לרגל חגיגות המאה לעצמאות מקסיקו. היא הוקמה ביוזמת הנשיא פורפיו דיאס. האנדרטה מהווה סימן היכר של העיר ומככבת בכל טלנבולה. כאן נערכות עצרות וכנסים ציבוריים.
בסיסו של העמוד המתנשא לגובה של 36 מ' הוא מרובע ובכל אחת מפאותיו פסל ברונזה המסמלים: חוק, מלחמה, צדק ושלום. על העמוד חקוקה כתובת האומרת שהאומה מצדיעה לגיבוריה. פסל האריה ועליו ילד מציין את התמימות של הנוער וצייתנותו בזמן המלחמה.
בראש העמוד אלת הניצחון היוונית במשקל 7 טון ו-24 קרט זהב. היא מעטרת את ראשו של מיגל הידלגו ובידה השנייה מחזיקה שרשרת כסימן לשחרור מהעבדות.

התחלנו את הסיור הרגלי שלנו בחזיתו ארמון האומנויות היפות. מכאן אפשר לראות את הבניין הגבוה ביותר במקסיקו הטורה מיור.

 
ארמון האמנויות היפות
ארמון האמנויות הוא אתר תרבותי הממוקם במרכז ההיסטורי של מקסיקו סיטי, ונחשב לחשוב ביותר בביטוי האמנויות במקסיקו ואחד מבתי האופרה הידועים בעולם. הארמון ממוקם ממערב למרכז ההיסטורי של מקסיקו סיטי, בסמוך לפארק אלמדה סנטראל. מראהו החיצוני של הבניין עוצב בסגנון ארט נובו ועיצוב הפנים נעשה בסגנון ארט דקו.
המבנה היה עד  לאירועים מזעזעים, אמנותיים, חברתיים ופוליטיים כאחד; בנייתו מתוארכת לסוף כהונתו של פורפיריו דיאז, הנשיא המקסיקני לרגל מאה שנה לתחילת עצמאות מקסיקו, אך נחנך עד 29 בספטמבר 1934 לאחר פרוץ המהפכה המקסיקנית. בשנת 1987 הוכרז על ידי אונסק"ו אנדרטה למורשת עולמית של אונסק"ו.

הטוֹרֶה מאיור
הטוֹרֶה מאיור הוא גורד שחקים במקסיקו סיטי, מקסיקו. בגובה של 225 מטר עד לקומה העליונה ו- 55 קומות, זה הבניין הגבוה ביותר במקסיקו. הבנייה החלה בשנת 1999  והושלמה בשנת 2003. בעת השלמתו היה הבניין הגבוה ביותר באמריקה הלטינית. 
הבניין ממוקם ב-Paseo de la Reforma,  בשל הנטייה הגבוהה של מקסיקו סיטי לרעידות אדמה, ננקטו במגדל כמה אמצעים  נגד רעידת אדמה. הטוֹרֶה מאיור הוא אחד מהמבנים החזקים ביותר על פני כדור הארץ במונחים של התנגדות רעידת אדמה, שתוכננו כדי לעמוד ברעידות אדמת 8.5 בסולם ריכטר. לדוגמא, מגדל הבנק בלוס אנג'לס, קליפורניה ארה"ב מתוכנן לעמוד בעוצמת 8.3 ברעידת האדמה.

אנחנו ממשיכים במדרחוב פרנציסקוס ה-I  מדרו המקביל לרחוב מפורסם נוסף רח' החמישה במאי. בצד שמאל נמצא אחד הסמלים העיקריים של מקסיקו סיטי: קסה דה לוס אסולכ'וס.

 
 
קסה דה לוס אזולכ'וס
בית לוס אזולכ'וס או   ארמון רוזני אורסיבה , הוא ארמון הממוקם במרכז ההיסטורי של מקסיקו סיטי, ליתר דיוק בין רחובות המדרחוב הנוכחיים של פרנציסקו מדרו ו- רחוב 5 במאי. הבניין הוקם בתקופה הקולוניאלית, ומוכר בדרך כלל בשם זה. הבניין הוא אחד הסמלים העיקריים של העיר, וכמוה, היא אחת מנקודות התיירות העיקריות ומוקד עניין של תושבי העיר. במשך תקופה מסויימת  במאה ה-19 התגורר בו איטורבידה, אחת הדמויות חשובות במלחמת העצמאות המקסיקנית.

ממשיכים בסיור ומגיעים לסוקאלו, לב העיר העתיקה. כאן נבנו חלק מן הבתים המפוארים ביותר בתקופה הקולוניאלית.

 
סוקאלו
הסוקאלו או פלאסה דל סוקאלו הוא השם הנפוץ של הכיכר המרכזית במרכז מקסיקו סיטי. לפני התקופה הקולוניאלית, היה זה המרכז הטקסי העיקרי בעיר האצטקית טנוטיטיטלן.
זה היה מקום התכנסות למקסיקנים מאז התקופות האצטקיות, היכן שהיה אתר הטקסים של מקסיקה, השבעת חללי בית הקברות, הכרזות מלכותיות, מצעדים צבאיים, טקסי עצמאות ואירועים דתיים מודרניים כמו פסטיבלי השבוע הקדוש וקורפוס כריסטי.
האתר נמצא רק רחוב אחד מדרום-מערב לטמפלו מיור שלפי האגדה והמיתולוגיה האצטקית נחשב למרכז היקום.

ממולנו ארמון הנשיא ומשמאלנו הקתדרלה מטרופוליטאן.

קתדרלת המטרופולין
קתדרלת המטרופולין של מקסיקו סיטי מוקדשת לעליית מריה השמיימה . היא הקתדרלה הגדולה ביותר ביבשת אמריקה, ומקום מושבו של הארכיבישוף הקתולי של מקסיקו. בתקופה האצטקית, בכל השטח בו נמצאת כיום הקתדרלה היה  מתחם ענק של מקדשים וביניהם הטמפלו מיור. הספרדים הרסו את המקדש ובנו תחתיו מבנה זמני של כנסייה. מתוך מטרה להחליף אותו לחלוטין. הקתדרלה נבנתה בשנים 1573-1813 סביב הכנסייה המקורית שנבנתה זמן קצר לאחר הכיבוש הספרדי של טנוצ'טיטלאן,. האדריכל הספרדי מתכנן הבנייה, שאב השראה מקתדרלות הגותיות בספרד.

נכנסים לארמון הנשיא. ופונים לעבר ציורי הקיר של דייגו ריברה.

ציורי הקיר של דייגו ריברה
ציורי הקיר נמצאים במדרגות הראשיות של החצר המרכזית של ארמון הנשיא. ובפרוזדור הסמוך. הארמון היה מקום מגוריו של הקיסר האצטקי מוקטזומה השני  במאה ה -16, לימים היה משכנו של הרנאן  קורטס, ובמשך כמה מאות שנים מקום מושבם של הכמרים בספרד.  עם העצמאות של מקסיקו הפך המקום לארמון הלאומי והוא כיום מקום מושבה של הממשלה הפדרלית.
דייגו ריברה בילה 22 שנה בציור ציורי הקיר של הארמון הלאומי, הנציח רגעי מפתח בתולדות מקסיקו, הן מהעולם הפרה-קולומביאני עם תרבות הטולטק, האל קצלקואטל או הכוח האצטקי, הגעת  הכובשים הספרדים וכיבוש Tenochtitlán, הסינקרטיזם בין שני עולמות וההשפעות המיסיונריות של נזירי הכנסייה הקתולית והעבדות שנכפתה על השבטים הילידים. התערבות ארצות הברית בשנת 1847, המלחמה עם הצרפתים, ההוצאה להורג של מקסימיליאן מהסבורג, עצמאות המטרופולין או המאה העשרים והשלטון המעוות של פרופיריו דיאז, המהפכה ושינויים חברתיים ופוליטיים.

אחרי הביקור בארמון אנו מתצפתים על טמפלו מיור.

טמפלו מיור
בסמוך לכיכר הסוקאלו נמצא אתר ארכיאולוגי – מקדש הטמפלו מאיור, מהחשובים שבעיר.
המקדש נמצא במקום המדויק בו ראו האצטקים את הנשר שלהם ניצב על קקטוס עם נחש במקורו - סמל מקסיקו כיום. באמונה האצטקית זה היה, פשוטו כמשמעו, מרכז היקום.
 הוא הוקדש לשני אלים :הויצילופושטלי –אל המלחמה וטלאלוק אל הגשם.
המקדש התקיים קצת פחות ממאתיים שנים ב-1325 נבנה לראשונה. ב-1521 הספרדים הרסו אותו.

ממשיכים בנסיעה לכיוון דרום-מערב לעבר האצטדיון האולימפי

האצטדיון האולימפי
האצטדיון היה אחד ממקומות המשחקים בגביע העולם 1986. זה אירח שלוש משחק קבוצתי ואת משחק המחזור 16 בין איטליה לצרפת (0-2). זה יכול לארח כ 68,000 צופים באותה תקופה.
הצד המזרחי של האצטדיון מכיל ציור קיר של דייגו ריברה, שתכנן לכסות את כל החלק החיצוני של האצטדיון בציורי קיר, אך מעולם לא הצליח לסיים את עבודתו בגלל מותו בשנת 1957.

הולכים לעבר נקודת הצפית על ספריית האוניברסיטה

 
הספרייה המרכזית של  האוניברסיטה  
 הצייר והאדריכל המקסיקני חואן אוגורמן  שתכנן ובנה את הפסיפס שעל קירות הספרייה, זיכה את העולם ביצירה מרשימה שהוכרה כאתר מורשת עולמית.
4,000 מ"ר של פסיפס המשתרעים על ארבע קירות הבניין. הקיר הדרומי מציע חזון של העולם האירופי בשילוב עם הילידים, ומפתח את התוכנית של העולם הקולוניאלי הפוסט היספני.
הפסיפס נבנה מאבנים שלוקטו במקסיקו ועמידים בשינוי מזג האוויר. העבודות נמשכו חמש שנים. הספרייה נחנכה ב- 5 באפריל 1956,

בדרך לסוצ'ימלקו עוצרים לביקור  בשוק סן מיגל

סאן מיגל
שכונת סאן מיגל היא אחת משש השכונות של איצאטאלקו. איצאטאלקו הוא הקטן מבין 16 הרובעים של המחוז הפדראלי של מקסיקו.  ראשיתו באגם טקסקוקו שיושב בשנת 1309 על ידי שבט המאשיקה. במשך התקופה הקולוניאלית נעשו עבודות ניקוז בעמק מקסיקו שייבשו את האגם סביבו. האזור הפך למבוך של קהילות קטנות, איים מלאכותיים המכונים צ'ינמפות ואדמות חקלאיות מוצקות המחולקות בתעלות עד למחצית הראשונה של המאה העשרים. הרובע המודרני התהווה בשנת 1929.

ממשיכים לביקור בגנים הצפים סוצ'ימילקו - דוגמה מרהיבה לפריסת העיר בתקופה האצטקית, נראה להקות מריאצ'י חבושים כובעי סומבררו מנגנים מתוך סירות קטנות ונשוט באחת הסירות הטיפוסית.

 
אגם סוצ'ימילקו 
אגם סוצ'ימילקו הוא אחד מחמישה אגמים היוצרים את האגן האֲגַמִי של העמק של מקסיקו, במרכז מקסיקו. שם האגם מורכב משתי מילים בשפת נאהוטל סוצ'י =פרח, מיל= שדה מעובד, "קו" היא יחסת מקום. וביחד, משמעות השם מקום של גידול פרחים.
מערכת התעלות שבסוצ'ימילקו משתרעות על שטח של 170 קמ"ר. תעלות אלו נקראות צ'ינאמפאס   chinampas מפורסמות בעולם. הביצות והתעלות כאן מארחות כ-350 ציפורים נודדות שהן כ-40% ממיני ציפורים נודדות המגיעות למקסיקו. תעלות אלה הן פופולריות עם תושבי מקסיקו סיטי, כמו גם, במיוחד בימי ראשון. השייט בתעלות סוצ'ימילקו מתבצע באמצעות כ-200 דוברות וסירות קטנות שאינן ממונעות.

 
יום 3 - מקסיקו סיטי
המוזיאון האנתרופולוגי ◄לומס ◄ טיאוטיווקן ◄ בזיליקה גואדאלופה ◄ כיכר גאריבלדי   

אחרי ארוחת הבוקר יצאנו  לעבר יער צ'פולטפק בו נמצא המוזיאון הלאומי לאנתרופולוגיה המכיל תצוגה של פריטים מן התקופה הפרה קולוניאלית.
 

המוזיאון הלאומי לאנתרופולוגיה (מקסיקו סיטי)
המוזיאון הלאומי לאנתרופולוגיה הוא מוזיאון לאומי במקסיקו. המוזיאון ממוקם בין הרחובות "Paseo de la Reforma" ו-"Calle Mahatma Gandhi" בתוך פארק צ'פולטפק במקסיקו סיטי. המוזיאון מכיל ממצאים ארכאולוגים ואנתרופולוגים חשובים מהמורשת הפרה-קולומביאנית של מקסיקו, כמו אבן השמש, Piedra del Sol, (אבן לוח השנה האצטקי) ופסל אצטקי מהמאה ה-16 של שוצ'יפילי, Xochipilli.

בדרך מהמוזיאון ממשיכים בשדרות הרפורמה וחולפים על פני טירת צ'פולטפק.

 
טירת  צ'פולטפק Castillo de Chapultepec
ממוקמת בחלקה העליון של גבעת צ'פולטפק. משמעות המילה צ'פולטפק בשפת  הנאהואטל  "בגבעה של החגב". הטירה ממוקמת באמצע פארק צ'פולטפק במקסיקו סיטי בגובה של 2,325 מטרים מעל פני הים. האתר בגבעה היה מקום קדוש לאצטקים, והמבנים על הגבעה שירתו מספר מטרות במהלך ההיסטוריה שלה, ובכלל זה של אקדמיה צבאית, מגורים קיסריים, בית הנשיא, מצפה כוכבים, וכיום, Museo Nacional de Historia   
זה הטירה המלכותית היחידה בצפון אמריקה ששמשה בפועל כמקום מגוריו של הריבון המקסיקני הקיסר מקסימיליאן הראשון, ובת זוגו הקיסרית קרלוטה, שחיה שם בתקופת האימפריה המקסיקנית השנייה.

ממשיכים בשדרות הרפורמה וחולפים ליד אנדרטה לתעשיית הנפט של מקסיקו.

פואנטה דה פטרולס  
פואנטה דה פטרולס  Petroleos - האנדרטה לתעשיית הנפט של מקסיקו, נמצאת בפסאו דה לה רפורמה תוכננה על ידי האדריכל ויסנטה מנדיולה קֶסַדַה Quezada והפסל חואן פרננדו Olaguíbel רוזנצוויג, והיא לזכר ההפקעה של הנפט במקסיקו (1938). האנדרטה נבנתה בשנת 1952, בתקופת ממשלו של הנשיא מיגל אלמן ואלדס. המזרקה מוקפת בגנים יפים וסטים פרחוניים בשלל צבעים. אנדרטת הארד שוקלת 18 טון ומתנשאת לגובה של 18 מ'.

פונים שמאלה מהשדרה ומגיעים ללומאס דה צ'פולטפק.

לומאס דה צַ'פּוּלטַפֶּק  
לומאס דה צַ'פּוּלטַפֶּק  Chapultepec היא שכונה הממוקמת ברובע מיגל הידאלגו של מקסיקו סיטי. ראשיתה בשנת 1920, כאשר היא נוסדה בשם רמת צַ'פּוּלטַפֶּק Chapultepec. בשכונה כמה מהארמונות הגדולים ביותר בעיר ורבים מתושביה אנשים אמידים, ידוענים ושגרירים. הכניסה הראשית שלה היא באמצעות  Paseo de la Reforma.
 
 

ממשיכים בנסיעה אל האתר הארכיאולוגי טיאוטיווקן- עיר האלים, לצפות בפירמידות השמש והירח, מקדש קצלקואטל (הנחש מקושט הנוצות) וארמון קצלפאפאלוטל (הפרפר מקושט הנוצות).

 
טאוטיווקאן
טֵאוֹטִיוָואקָן (ספרדית Teotihuacán) שמה של עיר קדומה ותרבות באותו שם שהייתה באמריקה המרכזית. היא הייתה העיר הגדולה ביותר שהתקיימה ביבשת אמריקה טרם הגעת הספרדים. שרידי העיר נמצאים כ-40 ק"מ מצפון-מזרח למקסיקו סיטי במקסיקו, שטחה הוא 83 קמ"ר, והיא הוכרזה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 1987.

אחרי הביקור בטאוטיווקאן  מבקרים בבזיליקה גואדאלופה.

 
בזילקת גואדלופה
המתחם הקשור למריה הכי מבוקש בעולם, מקדים אותו רק בזיליקת סן פדרו. מדי שנה מבקרים כעשרים מיליון עולי רגל בבזליקה, מתוכם כתשעה מיליון מגיעים בימים הסמוכים ל -12 בדצמבר, היום בו חוגגים את ההתגלות. סנטה מריה דה גואדלופה. מדי שנה יש לבזיליקת סנטה מריה דה גואדלופה לפחות פי שניים מבקרים מאשר בכנסיות מריה הידועות  ביותר, ולכן היא מהווה תופעה חברתית ותרבותית בולטת.

בהגעה למלון חולפים על פני האנדרטה למהפכה.

 
האנדרטה למהפכה Monumento a la Revolucion
האנדרטה למהפכה Monumento a la Revolucion  היא ציון דרך ואנדרטה לזכר המהפכה המקסיקנית. היא ממוקמת בכיכר הרפובליקה Plaza de la República  בין שדרת הרפורמה ובין שדרת המתקוממים. השדרות Paseo de la Reforma y Avenida  de los Insurgentes במרכז העיר מקסיקו סיטי. בנייתה החלה בשנת 1910 והסתיימה בשנת 1938. השער בגובה 67 מ' נחשב כשער הניצחון הגבוה ביותר בעולם.
הבניין הפתוח תוכנן על ידי קרלוס אוברגון Santacilia בסגנון אקלקטי של ארט דקו וריאליזם מקסיקני סוציאליסטי. מעל המבנה הקיים של כיפת Palacio Legislativo הפדרלי ביטל (הארמון מחוקקת פדרלי) על ידי אמיל ברנארד.
המבנה משמש גם כמאוזוליאום לגיבורי המהפכה המקסיקנית של 1910, פרנסיסקו "פנצ'ו" וילה, פרנסיסקו מדרה, פלוטארקו אליאס קייס, Venustiano Carranza, וזרו קרדנס.
ב-4 דצמבר 2011 הופיעה בריטני ספירס בקונצרט חינם באנדרטה למהפכה כחלק מסיור פאם פאטאל מול 100,000 אנשים.

בשעות אחר הצהרים המאוחרות שבנו למלוננו למנוחה קלה אחריה יצאנו  לעבר אחד המקומות הפופולרים בבירה כיכר גאריבלדי אליה נאספים להקות מאריאצ'י  מכל רחבי המדינה על מנת להנעים את אוזני הקהל בנגינה טיפוסית. בסיומו של יום הטיול חזרנו למלון ללינה.

כיכר גריבלדי
 כיכר גריבלדי ממוקמת בחלק  הצפוני של המרכז ההיסטורי של מקסיקו סיטי בשכונת לגונילה.
הכיכר התפרסמה בזכות קבוצות מריאצ'י, להקות צפוניות, שלשות רומנטיות וקבוצות של מוזיקת ​​ורקרוז שנפגשות שם, לבושות בלבושן הטיפוסי ומצוידות בכלי הנגינה שלהם. במשך שנים רבות זה היה המקום בו ניתן להשיג להקת מריאצ'י ששרה או מלווה סרנדה, להשתתף ולשיר במסיבת גיל החמש-עשרה, או לילות מקסיקניים וחגיגות אחרות.
שם  הכיכר גריבלידי הוא משנת 1921 על שם נכדו של ג'וזפה גריבלדי, חוסה "פפינו" גריבלדי, שלחם בשנת 1911 בשורות מאת פרנסיסקו ה-I  מאדרו  (לימים נשיאה ה-33 של מקסיקו) בצ'יוואווה, במהלך המהפכה המקסיקנית.

 
יום 4
מקסיקו סיטי ✈וייה ארמוסהפלנקהאגווה אסולפלנקה

יצאנו השכם לשדה התעופה בניטו חוארס לטיסה לוייה ארמוסה.

וייארמוסה
וִייַאֶרְמוֹסַה (בספרדית: Villahermosa) היא בירת מדינת טבסקו במקסיקו. בעיר מתגוררים כ-350,000 תושבים. העיר נמצאת במרחק של 863 קילומטרים ממקסיקו סיטי, בירת מקסיקו. העיר נמצאת באמצע הדרך על הציר מקסיקו סיטי קנקון.
עד 1916 מוכרת בשמה הקודם "סאן חואן באוטיסטה". שם זה ניתן לה כי נוסדה ביום חגו של יוחנן המטביל. במשך מאות שנים הייתה יעד למתקפות של שודדי ים.
גילוי מרבצי נפט במחצית השנייה של המאה ה-20  האיצו את הכלכלה בעיר והעיר גדלה והתפתחה לעיר מודרנית.

 

לאחר הנחיתה יצאנו בנסיעה לביקור באתר שרידי עיר המאיה של פלנקה המוקף ביער נפלא. פאלנקה הוא אחד האתרים החשובים ביותר של תרבות המאיה בזכות הגילויים ההיסטוריים שנעשו בו ובזכות יופיו.התרשמנו ממקדש הכתובות, בו נמצא קבר המלך פאקאל ומארמונו. ראינו  את מקדש  השמש והירח . 

פלנקה
עיר קדומה מתקופת המאיה ; בשפת המאיה העיר נקראת בַּאַק Bàak . משמעות השם - "מים גדולים". הספרדים שגילו את חורבותיה המבצבצים מבין עצי הג'ונגל העבותים קראו לה "פלנקה" – מבצר. חורבות העיר שנחפרו מהווים רק 2% משטחה. הייחוד שלה הוא במגדל התצפית ובקברו של אחד משליטיה במאה ה-7 פאקאל אבאך. ב-1987 העיר הוכרה כאתר מורשת עולמית.

המשכנו בנסיעה דרומה למפלי אגוה אסול.

מפלי אגווה אסול
מפלי אגווה אסול (בספרדית "מפלי מים כחולים") נמצאים במדינת צ'יאפס המקסיקנית. השמורה מוכרת על ידי מוסדות בינלאומיים כאזור ביוספרי מוגן. הם ממוקמים במרחק 69 ק״מ מפלנקה ליד הכביש שמוביל לכיוון סן קריסטובל דה לאס קאסאס. המפלים נמצאים באפיקו של הנהר Otulun,Shumulja,Tulija אוטולון, טוליכיה ושומיליכיה. מפלי המים נוצרים על ידי יובלי הנהר היוצר קניונים עמוקים לא עם מצוקים אנכיים היוצרים את מפלי המים.
זוהי מערכת של מפלים הנמצאים אחד מעל השני. המפל הגבוה ביותר הוא בגובה 6 מטר. המים הם כחולים בשל תכולה גבוהה של מלחים קרבונטיים מומסים. הצמחייה סביב המפלים היא צמחיית ג'ונגל הררי, השופע בחלקים המכסים את הנהר, תופעה נפוצה היא גזעים מאובנים של עצים שנפלו.

חזרנו למלוננו  בפלנקה ללינה.

יום 5
פאלנקה ◄טוקסטלה◄ קניון סומידרו ◄סאן קריסטובל

יצאנו בנסיעה צפונה לעבר וייה ארמוסה כדי לעלות על כביש פאן אמריקן המוביל לטוסטלה.

טוסטלה גוטיירס
עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר של מדינת צ'יאפס במקסיקו. קבלה מעמד של עיר בראשית המאה ה-19 עם יצירת מדינת צ'יאפס וקבלת העצמאות. עד לסוף המאה ה-19 התחרתה עם סן קריסטובל על הבכורה בצ'יאפס. ב-1892 נשיא מקסיקו פורפיריו דיאס קבע סופית שהבירה תהיה בטוסטלה גוטיירס.
בקרבת העיר קיים שדה תעופה והעיר נמצאת על הכביש הפאן-אמריקאי.

המשכנו בנסיעה אל קניון סומידרו שהוא חלק מנהר גריכיאלווה ושטנו באפיק הקניוני שקירותיו מגיעים לאלף מטר!

קניון סוּמידֶרוֹ
קניון סומידרו Sumidero הוא קניון צר ועמוק המוקף בפארק לאומי ונמצא בצפון העיר Tuxtla Gutierrez בצ'יאפס. היווצרות הקניון החלה בערך באותו הזמן של הגרנד הקניון שבמדינת אריזונה בארה״ב, על ידי סדק בקרום והשחיקה של נהר גריכיאלווה Grijalva, הנמשכת גם כיום. לקניון יש קירות אנכיים המגיעים עד ל 1000 מטרים, ועקולים בזווית של 90° הנמשכים לאורך 13 הקילומטרים של המעבר הצר. בקצהו הצפוני של הקניון נמצא סכר צ'יקואסן Chicoasen , אחד מכמה סכרים על נהר גריכ'אלווה Grijalva , המשמש לאחסון מים ויצירת אנרגיה בתחנת כוח הידרואלקטרית.  
התחנה ההידרואלקטרית היא אחת החשובות במדינה. לתחנה 30 גנרטורים עם פוטנציאל ייצור של כ־ 4,000 מגוואט (כ- ⅓ מיכולת הייצור בישראל) עם ממוצע ייצור של 5,749 ג'יגוואט בשעה. האנרגיה המופקת כאן היא מעט יותר מ-30% מכלל האנרגיה ההידרואלקטרית במקסיקו.

הגענו לסן קריסטובל דה לאס קסאס שהייתה בעבר בירת צ'יאפס.

סן קריסטובל דה לאס קאסאס
סן קריסטובל דה לאס קאסאס מונה כ-200,000 תושבים ;העיר השלישית בגודלה בצ'יאפס ובירתה בעבר. המרכז התרבותי  והתיירותי של המדינה. שוכנת ברמה גובה של כ-2,100 מטר מעל גובה פני הים. מראשוני הערים  הקולוניאליות במקסיקו. מאופיינת בבתים לבנים וגגות אדומים, רחובות ומדרכות מרוצפים אבן גיר, שדרות אלגנטיות וכיכרות רחבות. עיר בעלת אווירה מיוחדת בשל השילוב המעניין של סביבה עירונית וכפרית. המוני בני המאיה מהכפרים בסביבה גודשים את רחובות העיר; תיירים רבים ממלאים את בתי הקפה והמסעדות .עד לשעות המאוחרות של הלילה בוקעת מוסיקה מהרחובות הומי האדם.  
 

יום 6
◄כנסיית סן דומינגו ◄שוק ◄מוזיאון התרופות ◄סן חואן צ'מולה◄זינה קנטן◄
לאחר ארוחת הבוקר אנו יוצאים להתרשם מסאן קריסטובל דה לאס קסאס. עוברים דרך הכיכר המרכזית רואים את הקתדרלה וממשיכים לעבר כנסיית סאן דומינגו המרשימה. ממשיכים לשוק הירקות ומשם לביקור במוזיאון התרופות.
ממשיכים  אל הכפרים האינדיאנים ציאמולה וזינאקנטן ונתרשם מן המקומיים בבגדיהם הצבעוניים.

סן חואן צ'אמולה
 סאן חואן צ'מולה היא עיירה במדינת צ'יאפס המקסיקנית. בגובה של 2,200 מטר ממוקמת במרחק של כ-10 ק"מ מסאן קריסטובל דה לאס קאסאס. נכון לשנת 2010, האוכלוסייה מונה 76,941. כמעט כל אוכלוסיית העירייה היא בני מאיה ודוברת שפת צוציל.
העיירה נהנית ממעמד אוטונומי ייחודי בתוך מקסיקו. אסור למשטרה או לצבא להיכנס לכפר. לחמולות כוח משטרה משלהן. 

כנסיית סן חואן
לאורך קירות הכנסייה מונחים צלמי קדושים קתולים אך הם מייצגים את אלי  המאיה.  נרות דולקים והאנשים יושבים על הרצפה ומתפללים מתחת לקדושים.  הצורה המקומית של הקתוליות היא תערובת של מנהגי מאיה לפני הכיבוש הספרדי, מסורות קתוליות ספרדיות וחידושים הבאים. 
הכנסייה בסן חואן צ'מולה אינה דומה לאף כנסייה. הרצפה מכוסה לחלוטין בשטיח של עלי אורן ירוקים.  מרפאים מאבחנים נגעים רפואיים, פסיכולוגיים או 'עין הרע', ורושמים תרופות כמו נרות בצבעים וגדלים ספציפיים, עלי כותרת או נוצות ספציפיות, או – במקרים הקשים - עוף חי. ה"מצרכים" שצוינו מובאים לטקס ריפוי. משפחות חמולה כורעות ברך על רצפת הכנסייה עם חפצי הקרבה, מדביקים נרות על הרצפה עם שעווה מומסת, שותים כוסות טקסיות של פוש, משקאות חריפים על בסיס קנה סוכר ותפילות מזמרים בניב ארכאי של צוציל.
צילום בתוך הכנסייה אסור בתכלית האיסור. אין לצלם את תהלוכת חג המולד לכנסיה. הם יכולים לזרוק אותך מחוץ לעיר אם תנסה להפר את הכלל הזה.
 

 
 
זינקנטאן
ממוקמת כ-10 ק"מ מערבית לסאן קריסטובל דה לאס קסאס בגובה של 2,150 מ'. בעיירה כ-35,000 תושבים הרוב (98%) צוציל (קבוצה אתנית ממשפחת המאיה).
עיירה זו נודעה במסחר החליפין שלה עם אלה של עיירות אחרות. הם החליפו מוצרים כמו מלח וענבר. 
לא הייתה התנגדות לכיבוש על ידי הילידים אלא משא ומתן המנצל את הנוכחות הספרדית לטובתם. גם לאוונגליסטים הנוצרים, המיסיונרים הדומיניקנים באזור זה, לא הייתה התנגדות אלא סינקרטיזם שאיפשר למסורות רבות להתקיים עד היום באלמנטים קדם-היספניים. מרגע הגעתם של המיסיונרים הדומיניקנים ועד עזיבתם במחצית השנייה של המאה ה -18, פטרון העיירה היה סנטו דומינגו דה גוזמן, אולם מסיבות שעדיין אינן ברורות הפך הקדוש המעונה של סן לורנצו לפטרון הראשי  של העם .

 
 
יום 7:
סאן קריסטובל ◄אגמי מונטבלו◄ מסילה ◄ קצאלטנאנגו

אחרי ארוחת הבוקר יוצאים בנסיעה דרומה אל תוך ארץ המאיה, למעבר הגבול בין מקסיקו וגואטמאלה. בדרך עוצרים לביקור בשמורת מונטהבלו היפהפיה שבה ראינו אגמים בשלל צבעים מרהיבים. חוצים את הגבול ונכנסים לגואטמלה. נוסעים באזור סוב-טרופי ירוק, בין מטעי קפה וכפרים מקומיים עד הגענו אל קצלטנאנגו, העיר השנייה בגודלה בגואטמלה, אשר מספר תושביה נאמד ב-300,000 תושבים. העיר ממוקמת בגובה 2,333 מטרים זוהי עיר אוניברסיטאית הנקראת ע" י תושביה בשם הקיצור: שילה. העברה אל המלון בקצלטנאנגו לארוחת ערב ולינה.

 
אגמי מונטבלו
האטרקציות העיקריות של הפארק הלאומי הן 59 האגמים שלו, שנקראים ביחד אגמי מונטבלו. האגמים מפורסמים בשל צבעיהם המדהימים, שמשתנים בגלל תכולת המינרלים השונים שלהם, נעים בין אמרלד וטורקיז לירוק כהה, ואפילו שחור סגול ושחור אדמדם. כ -15 מהאגמים נגישים בקלות ברכב או ברגל. מדענים הביעו לאחרונה חשש כי האגמים מאבדים את צבעם והופכים להיות בוציים וחסרי חיים. הסיבה לכך נובעת מנגר חקלאי ומשפכים בלתי מטופלים הנכנסים לאגמים (דרך נהר גרנדה הזורם ישירות אל האגמים) וכריתת יערות חלקי אגני האגם .

אחרי הביקור בפארק עוברים את הגבול גואטמלה ונוסעים לעבר קצלטננגו. דרך חולפים על פני ווייווייטנאנגו
 

Huehuetenango
וֶהוֶהטֶנַנגו היא עיר בגובה 1,900 מ' באזור ההררי המערבי של גואטמלה. היא גם עיר הבירה של מחוז וֶהוֶהטֶנַנגו  בו מתרכזים אינדיאנים דוברי שפת מאם. בעיר כ-80,000 תושבים. העיר נמצאת על הכביש פאן-אמריקן במרחק 269 ק"מ מגואטמלה סיטי בדרך למסיייה בגבול המקסיקני.
השם וֶהוֶהטֶנַנגו בשפה המקומית הוא " מקום הזקנים" או בקיצור כפר סבא..

מגיעים לקצלטננגו ללינה.

קצלטננגו
קצלטננגו עיר בדרום מערב גואטמלה בגובה 2,334 מ'. סמוך למרגלות הר הגעש סנטה מריה. המיקום הגבוה של העיר גורם לטמפרטורה לרדת מתחת להקפאה בעונה היבשה. אוכלוסיית העיר מונה כ-300,000 ובמחוז קצלנטנגו יש יותר מ-800,000 תושבים.
כמחצית מאוכלוסיית העיר הם בני מאיה כ-40% מסטיסו והיתר זרים, בעיקר מקסיקנים. התושבים מדברים בניב קישה וחלקם מדברים גם ספרדית.  
לפני הכיבוש הספרדי הייתה קצלטננגו  בירת ממלכת קיצ'ה המכונה קסלהי, בשנת 1838 הפכה לבירת המדינה העצמאית לוס אלטוס. שנתיים לאחר מכן נאלצה קצלטננגו  להשתלב עם הרפובליקה של גואטמלה. מטעי הקפה באזור סביב קצלטננגו גרמו לשגשוג כלכלי בסוף המאה ה -19. הר הגעש סנטה מריה, שהיה רדום, כמעט והחריב את העיר בשנת 1902. קצלטננגו  היא מרכז למסחר בין החוף והרמות ומרכז עיבוד של מפעלי טקסטיל, טחנות, ומבשלות בירה. העיר שמרה על חלק ניכר מהארכיטקטורה הניאו-קלאסית שלה. ישנם כמה מוזיאונים ומוסדות תרבות בקצלטננגו. רבים מהמלומדים, הסופרים והמוזיקאים הידועים ביותר בגואטמלה התגוררו במקום. היא מקושרת לבירה גואטמלה באמצעות כבין פאן אמריקן, (110 ק"מ ממזרח ) ובנתיבי אוויר.  

 
 
יום 8:
צ'יצ'יקסטננגו ◄אגם אטיטלן ◄ פנאחצ'ל
 

הבוקר חגיגה: "צ'יצי" הוא השוק הגדול  והטיפוסי ביותר במרכז אמריקה לחפצי אמנות מקומיים מזכרות, אוכל וכוי. נבקר באתר הפולחן של אחד מאלי המאיה - פסקואל אבאח בכנסיית תומס הקדוש בה נצפה בשילוב המעניין אשר נוצר בין התרבות והמיתוסים הפולחניים הקדומים ובין הנצרות הקתולית של הכובשים הספרדים. נמשיך לאגם אטיטלן המקסים, בעל היופי הטבעי הטהור ההופך אותו לאחד המקומות היפים ביותר בעולם. קסמו של האגם נובע מהעיירות הציוריות המקיפות אותו, כל אחת בעלת מסורת ותרבות משלה. לינה וארוחת ערב במלון בפנחאציל.
לאחר סיור רגלי קצר במרכז קצלטננגו ממשיכים לאלמולונגה.

אלמולונגה
אלמולונגה (מנאוהאטל פירושו "מקום בו נובעים מים") היא עיירה השוכנת בעמק פורה במחוז קצלטננגו ובה כ-16,000 תושבים.
העיירה התפרסמה בשל שוק הירקות הססגוני שלה. ידועה בגידול מתועש של ירקות לשוק בגואטמלה, ואשר מבוקשים מאוד באל סלבדור. אלמולונגה מייצרת פרחים משובחים וצמר בקר בנוסף לירקות, המוצר העיקרי שלהם. 71% מייצורו הוא חקלאי, וההערכה היא כי ייצור הירקות עולה על 150  מיליון קצאל בשנה.  

 
צ'יצ'יקסטננגו
צ'יצ'יקסטננגו, עיירה, במערב-מרכז גואטמלה ובה כ-45,00 תושבים. בגובה  1,965 מטר מעל פני הים. לפני הכיבוש הספרדי הייתה מרכז שוק לשבט המאיה קאקצ'יקל. צ'יצ'יקסטננגו עדיין מתהדרת באחד השווקים הגדולים בגואטמלה, המשרת כפרים אינדיאנים בדרום הרמה השכנה. זהו אחד ממקומות התיירות המפורסמים ביותר בגואטמלה. בימי חמישי וראשון, האינדיאנים משווקים את מוצריהם ברחבה המרכזית הגדולה. הם סוגדים, בשילוב של יסודות אינדיאנים ונוצריים, בכנסיית הקהילה של סנטו טומאס ובכנסיית אל קלווריו, הניצבת בקצה הנגדי  של הרחבה. ליד כנסיית הקהילה נמצא מנזר דומיניקני המתוארך משנת 1542; בתוכו נמצא פופל ווך כתב יד ידוע של המאיה, בשנת 1690. צ'יצ'יקסטננגו נמצאת על הכביש מהיר (145 ק"מ) צפונית מערבית לגואטמלה סיטי. 
 
  פסקואל אבאך
הוא אליל מאיה פרה-קולומביאני בצ'יצ'יקסטנגו ששרד. הכיבוש הספרדי של גואטמלה ואשר עדיין מכובד על ידי הקהילה המקומית. זו הדוגמה הידועה ביותר לדימוי כזה. חברי הקתוליק אקשן פגעו קשה בצלם האבן בשנות החמישים.
לאחר הכיבוש הספרדי, אומרים כי דמות האבן הועברה מאתרה בכפר צ'יצ'יקסטננגו והועמדה על הגבעה, להרחיקה  מהעין הבוחנת של הכנסייה הקתולית והמתיישבים הספרדים. 
 לפני שהושחת, תואר הפסל כדמות אנושית גרוטסקית עם ראש גדול ומצח מחודד גבוה. היו לו שני עגילים עגולים בקו אחד עם פיו; זרועותיו היו משוכלות על חזהו, האצבעות מורחבות. חוט סביב מותניו, אליו הוצמד דמותו של ראש אנושי כרות. גובהו כמטר וחצי. צופה בשנות החמישים ציין כי כפי הנראה כי הפסל נקבר  מתישהו בעבר. 
שאמאנים מסורתיים של מאיה עורכים באופן קבוע טקסים בקבר הקדוש, ביום ובלילה. הפסל ממוקם על מזבח קטן ומוקף במנחות, הכולל ענפי אורן, צלבים, פרחים, שרף חיקוי ופריטים מעוצבים מאבן. המקדש הפך כעת לאטרקציה תיירותית פופולרית בה מבקרים עדים לטקסי מאיה מסורתיים.

 
אגם אטיטלן
על גדות האגם מתנשאים הרי הגעש אטיטלן (3537 מטר מעל פני הים), טולימן (3158 מטר מעל פני הים) והר הגעש סן פדרו (3020 מטר מעל פני הים). האגם ממוקם בגובה 1560 מטר מעל פני הים ואורכו 18 ק"מ. עומקו, המשתנה בנקודות רבות, אינו ידוע, אולם נרשם עומק של יותר מ -350 מטר. זהו האגם העמוק ביותר במרכז אמריקה. אגם אטיטלן, הוא אחד המקורות הכלכליים העיקריים של מחוז סולולה. 
פאנאחאצ'ל
פאנאחאצ'ל היא עיר מקסימה השוכנת על גדות אגם אטיטלאן, במחוז סולולה. העיר ושכנת 140 ק"מ מערבית לעיר הבירה גואטמלה. האווירה בפאנאחצ'ל מרשימה ביופייה ואנשים לבביים מאוד. בגלל האקלים והשלווה שלו הוא הופך אותו למקום מושלם להירגע בו. יש בו שמורות טבע, מגוון מסעדות, חיי לילה, שוק מלאכת יד ובתי ספר ספרדים.
פאנאחאצ'ל מציעה נוף מרהיב של הרי הגעש סן פדרו, טולימן ואטיטלן. זוהי בסיס יציאה לטיולים באמצעות שירות סירות, לביקור בכפרים ובעיירות כמו סנטיאגו אטיטלאן, סן לוקאס טולימן, סן אנטוניו פאלופו, סנטה קתרינה פאלופו, סן פדרו לה לגונה. רבים מתושבי הכפרים הללו הם צאצאי מאייה צוציל וקיצ'ה.

 
 
יום 9:
סנטיאגו דה אטיטלן◄סן אנטוניו פאלופו◄ פאנאחאצ'ל ◄אנטיגואה
הבוקר יוצאים  בשייט לעיירה סנטיאגו דה אטיטלן הנמצאת בצידו הנגדי של האגם. עיירה זו שמרה על תרבות ה-צוטוהיל המסורתית שלה ומפורסמת בעבודות עץ טיפוסיות, גלריות ציירים וכן בבובת האליל - המאשימון. נבקר גם בכפר סנטה אנטוניו פלופו, כפר קטן הנמצא בסמוך לפנחאצ'ל, ייחודי בתלבושותיו המסורתיות המיוצרות במקצועיות רבה על ידי הנשים המקומיות.

ממשיכים בנסיעה אל אנטיגואה, עם ההגעה ארוחת ערב ולינה.

סן אנטוניו פאלופו
סן אנטוניו פאלופו הוא כפר במחוז סולולה בגואטמלה. הכפר נמצא על החוף המזרחי של אגם אטיטלאן. הגובה הנמוך ביותר הוא 1,562 מטר בקו החוף. הכפר מונה כ-11,500 תושבים. תושבי האזור הם מאיה צ'יצ'ה עם סגנון לבוש ייחודי. התושבים מתפרנסים מגידול בצל ומקדרות. הקדוש הפטרוני של הכפר הוא אנטוניוס הקדוש מפדובה. הפסטיבל השנתי מתקיים ב- 13 ביוני. 
 
סנטיאגו אטיטלן
סנטיאגו אטיטלן היא עיירה הממוקמת בחוף הדרום מערבי של אגם אטיטלן בגובה 1593 מטר מעל פני הים. ב- 2010 התגוררה בה אוכלוסייה של יותר מ- 46,000 תושבים. השייכת בעיקר לקבוצה האתנית צוטוג'יל. כלכלתה מאופיינת בחקלאות ובייצור ומכירה של עבודות יד, כמו גם במסחור של מוצרים בסיסיים. יש גם מגזר בתי המלון הם ענף כלכלי חשוב. זו העיירה היחידה השומרת על שמו של אגם אטיטלן.
בראשית המאה ה-21 פגע הוריקן סטן בגואטמלה וגרם לנזקים רבים.
בעיירה ובסביבתה מתקיים פולחן של מאשימון- שהוא סינקטריזם בין שליח נוצרי שנשלח לילידים בתקופה הקולוניאלית ובין דמות אינדיאנית.

אנטיגואה
אנטיגואה עיר, בדרום-מערב גואטמלה ובה כ-46,000 תושבים, בגובה של 1,533 מטר. אנטיגואה הייתה בעבר בירת הקפיטנות בממשלה הקולוניאלית הספרדית בין מקסיקו סיטי ללימה, פרו. היא הוקמה כ"סנטיאגו דה לוס קבאלרוס דה גואטמלה"  בשנת 1527, והיא נהרסה על ידי התפרצות שהגיעה ממורדות וולקן דה אגואה ("הר הגעש של המים"). הכפר שהוקם מחדש באתר נקרא Ciudad Vieja ("העיר העתיקה"). עיר בירה נוספת עם השם סנטיאגו הוקמה בשנת 1542 בסמוך לאתר סיודאד וייחה, והיא הפכה למרכז פוליטי, כלכלי, דתי ותרבותי משגשג של כ 60,000 איש. אחרי רעידת אדמה בשנת 1773, הועברה הבירה 28 ק"מ (45 ק"מ) לאתר של נואבה גואטמלה ("גואטמלה החדשה") - כיום גואטמלה סיטי - וסנטיאגו נודע בשם אנטיגואה גואטמלה ("גואטמלה של פעם") ) או אנטיגואה.
אנטיגואה גואטמלה מאופיינת   במבנים הקולוניאליים ,שחלקם הרוסים והופכים אותה למוזיאון להיסטוריה הקולוניאלית הספרדית. בכיכר העיר  המרכזית ובסמוך לה, כמה מהבניינים העיקריים של הבירה הקולוניאלית עדיין משמשים בתפקידים ציבוריים; ברחבי העיר נמצאות חורבות רבות של מבנים דתיים ובתי מגורים פרטיים שנבנו מחדש. אוניברסיטת סן קרלוס (1676), אחת האוניברסיטאות הראשונות במרכז אמריקה, הוקמה באנטיגואה; הבניין מאכלס כעת את המוזיאון לאמנות המושבה. העיר הוגדרה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בשנת 1979.
באנטיגואה גואטמלה ישנם מספר מלונות מודרניים השוכנים בסביבה שקטה וציורית. הרי הגעש המתנשאים בפאר והוד והאקלים השפיר הופכים את העיר לאתר נופש ואתר מגורים מועדף. בתי ספר לשפות, חנויות ספרים ומכוני מחקר רבים נפתחו באנטיגואה בשנות התשעים. פסטיבל שבוע הקודש השנתי הוא אחד הידועים במדינה וביבשת אמריקה. כביש מהיר מחבר את העיר עם גואטמלה סיטי.

 
יום 10:
אנטיגואה ◄גואטמלה סיטי

אנטיגואה, "עיר השושנים הנצחיות", אשר נוסדה במאה ה- 16 הייתה בירתה הקודמת של גואטמלה והינה ממוקמת בין שלשת הרי הגעש: פואגו, אגואה ואקטננגו. עם הגעתנו בקרנו בכיכר העיר הקולוניאלית, הכנסייה היפהפייה של אנטיגואה גואטמלה לה מרסד, ראינו את ארמון הקפיטנים ששימש כבניין הממשל שחלש על כל מרכז אמריקה עד 1773, ב"פלאזה דה ארמס", בקתדראלה וממשיכים לבקר במוזיאון המוסיקה קאסה קאחום ארוחת ערב במסעדה מקומית במרכז העיר. העברה לגווטאמלה סיטי למלון ללינה.

יום 11:
גווטאמלה סיטי ◄ סאן חוזה ◄ טורטוגרו
 

בבוקר קבלנו ארוחות בוקר ארוזה  ויצאנו לטיסת בוקר מוקדמת מגואטמלה סיטי לסן חוזה ומשם בנסיעה לכיוון טורטוגרו הקרויה ע״ש הצבים המקננים כאן בין יוני וספטמבר. המשכנו בשייט בסירה מקורה ונוחה דרך התעלות אל המלון-לודג' אליו הגענו בצהריים . אחרי  קוקטייל קבלת פנים וארוחת צהריים יצאנו לסיור רגלי מודרך בשבילי יער הגשם. בסיומו  ממשיכים לביקור בכפר טורטוגרו ולעת ערב חזרה ללודג' לארוחת ערב.

 
הפארק הלאומי טורטוגוארו
הפארק הלאומי טורטוגוארו הוא פארק לאומי במחוז לימון בקוסטה ריקה. זה ממוקם באזור השימור טורטוגוארו בצפון מזרח המדינה. למרות מיקומו המרוחק, ואפשרות ההגעה אליו רק באמצעות מטוס או סירה, זהו הפארק השלישי המבוקש ביותר בקוסטה ריקה.  בפארק מגוון ביולוגי גדול של 11 בתי גידול שונים, כולל יערות גשם, יערות מנגרובים, ביצות, חופים ולגונות. ממוקם באקלים טרופי, הוא לח מאוד. מעל 330 ימי עננות בשנה. כמות המשקעים השנתית מגיעה עד 6,400 מ"מ .
בפארק הלאומי טורטוגוארו יש למעלה מ -20 קילומטרים של קו חוף, המספק לצבות הים מקום מוגן להטיל את ביציהם.
 
הנהרות הם בית גידול של גם קימנים, ותנינים. ביערות יש לפחות ארבעה מינים של חתולים מקוסטה ריקה: יגוארים, יגוארונדי ופומה  ו- שלושה מארבעת מינים של קופי קוסטה ריקה. יונקים אחרים כוללים עצלנים בעלי שלוש רגליים; פקה, טפיר , ארמדיל  ועוד. 375 מיני ציפורים מאכלסים את הפארק.

יום 12:
טורטוגרו ◄ ארנל

מוקדם בבוקר יצאנו לסיור מיוחד בסירה בתעלות-טורטוגרו כאן למדנו על יער הגשם הטרופי ועל ההיסטוריה הטבעית של האזור. צפינו בשלושה מינים של קופים, קיימנים, איגואנות, לטאות, לוטרות נהרות וזנים שונים של ציפורים. לאחר ארוחת הבוקר חזרנו בסירה מקורה למזח ומשם באוטובוס בכיוון צפון מערב לכיוון אזור פארק ארנל - אשר המייחד אותו הינה הפעילות הוולקנית באזור. הר הגעש ארנל - מהווה את גולת הכותרת בשמורה והינו הר געש פעיל אשר לעיתים קרובות הפעילות הגעשית שבו מהווה עלייה לרגל לחובבי הטבע. התפרצות געשית הינה חוויה בלתי רגילה והמלון בו לנו צופה מזוויות רבות בכיוון ההר. בדרך עצרנו לארוחת צהריים. המשכנו לעיירה לה פורטונה ומשם יצאנו לביקור במעיינות החמים ובספא מקומי שם נהננו מנוף הר הגעש בזמן שאנו טובלים בבבריכות הר הגעש התרמיים. נהננו במקום מארוחת ערב טעימה.  

ארנל
הר הגעש אָרֶנַל  מתנשא לגובה  1,670 מ'. צורתו חרוטית ובראשו לוע בקוטר 140 מטרים.  נמצא כ-90 קילומטרים צפון מערבית לסן חוסה, בירת קוסטה ריקה. מבחינה גיאולוגית ארנל הוא הר געש צעיר  פחות מ-7,000 שנים. 
עד לשנת 1968 הר הגעש היה רדום במשך מאות בשנים מכוסה בצמחייה עבותה. ואז, באופן בלתי צפוי, הוא התפרץ  והרס את העיירה הקטנה טבקון.   ההתפרצות יצרה שלושה לועות על המדרון המערבי, רק אחד מהם שרד עד ימינו. עד לשנת 2010 הוא היה בין עשרת הרי הגעש הפעילים ביותר בעולם.
סביב הר הגעש הוקם הפארק הלאומי הר הגעש ארנל. מזג האוויר בסביבת ההר חם ולח. גשמים יורדים כל השנה, אבל בעיקר בין יוני לאוקטובר. כמות המשקעים השנתית סביב ה-5,000 מילימטרים.
ההתפרצויות הרבות שהיו בסוף המאה ה-20 שינו וחסמו את אפיקי הנחלים. נוצר צורך להרחיב את אגם ארנל הנמצא למרגלות ההר. ב-1979 הוקם סכר ארנל  ושטח האגם גדל פי שלושה. הוקמה תחנת כוח הידרואלקטרית המחוברת לרשת החשמל הארצית ומייצרת כ-70% מהאנרגיה החשמלית של קוסטה ריקה.
 

 
יום 13:
 ארנל ◄מונטה ורדה

לאחר ארוחת הבוקר יצאנו לסיור בשמורת הטבע של הפארק הלאומי ארנל בה למדנו על הפעילות הגעשית של ההר ועל האסון שפקד את האזור בשנת 1968. ממשיכים לטיול רגלי בשמורת הלבה של הר הגעש ארנל. ממשיכים בנסיעה למונטה ורדה, ההר הירוק, שמורת טבע מרהיבה אשר נמצאת במערכת אקולוגית הנקראת "CLOUD FOREST" ויערות הגשם באזור ניזונים מכמויות גשם גבוהות אשר מעשירות את הטבע ונותנות בסיס לאלפי זנים של צמחייה ובעלי חיים. בדרך עוצרים לארוחת צהריים במסעדה מקומית.  

מונטה וורדה
מונטה וורדה, קוסטה ריקה הוא יישוב קטן  במחוז פונטארנה שבקוסטה ריקה, ממוקם ברכסי ההר קורדילרה דה טילארן. בערך ארבע שעות נסיעה מהעמק המרכזי. מונטוורדה הוא אחד היעדים האקולוגיים הגדולים במדינה.  בו נמצאת שמורת יער העננים של מונטוורדה ועוד כמה אטרקציות טבעיות, המושכות מספר לא מבוטל של תיירים ואנשי טבע.
 
נשיונל ג'יאוגרפיק כינה את השמורה הביולוגית ביער ענן מונטוורדה "התכשיט בכתר שמורות יער העננים". ניוזוויק הכריז על מונטוורדה כמספר 14 בעולם "מקום שיש לזכור לפני שהוא נעלם". בהצבעה פופולרית בקוסטה ריקה, מונטוורדה נבחרה לאחת משבעת פלאי הטבע בקוסטה ריקה.  
 

 
יום 14:
 מונטה ורדה ◄סיור על הגשרים התלויים◄רכבל ◄קנופי

לאחר ארוחת הבוקר יוצאים ליום טבע מופלא וקסום. נהנים מהסיור המפורסם של הגשרים התלויים - טיול מעל צמרות העצים ובתוך שמורת הטבע. במהלך הסיור הולכים על 6 גשרים שונים המרכיבים את מערכת הגשרים של הפארק, אורכם של הגשרים נע בין 50 ל-180 מטרים וגובהם מעל הקרקע בין 15 ל-80 מטרים. ממשיכים  לחוייה מהנה ומיוחדת ובטוחה לכל גיל. עולים ברכבל המאפשר לנו מבט ממעוף הציפור על יער העננים, הר הגעש ארנל ומפרץ ניקוייה. הנוף עוצר נשימה. הרכבל מסתיים בפלטפורמה הבנוייה בנקודה הגבוהה ביותר ברכס המהווה את קו פרשת המים בין האוקיינוס השקט והאטלנטי. ממשיכים לחוויה מיוחדת ומסעירה - קנופי - אומגה אשר נמתחת בין ומעל צמרות העצים הגבוהים. חוויה עוצמתית ובטוחה אשר מתאימה לכל גיל. ממשיכים לארוחת צהריים. בסיום הסיור נוסעים לביקור בעיירה סנטה הלנה בה מזדמן לנו להכיר את חיי המקומיים ואת סיפור התהוותה של מונטה ורדה כמקום מושבם של "משפחות יורדים אמריקאים" בתקופת מלה״ע השנייה. בערב יציאה לסיור ג'ונגל ערב ביער בו מתרשמים מחיי הלילה בג'ונגל עם מדריך מקומי ולאור פנסים - חוויה יוצאת דופן.  

יום 15:
 מונטה ורדה ◄ מנואל אנטוניו

לאחר ארוחת הבוקר יצאנו  בנסיעה לכיוון מנואל אנטוניו. בירידה אל עבר החוף הפסיפי חצינו  אזור אקלימי המאופיין כקו עצירת המשקעים ויוצר מתאר נוף שונה בו הבחנו בעת ירידתנו אל עבר החוף ולאורך תוואי נסיעתנו. בצהריים עם ההגעה – יצאנו לשייט מיוחד במינו. הרפתקה זו התחילה בעלותנו על קטאמרן – בו  התפעלנו מהאיים המסתוריים השוכנים בסמוך לחוף, שם תצורות סלעים משוננות וצוקים המשמשים כבית וכאזור קינון לציפורים וגוזליהם, דולפינים מנוקדים אשר מי המפרץ הינם ביתם הטבעי משתעשעים להם באופן תדיר וקופצים אחר הסירות - צבי ענק ולווייתנים נודדים בעונה. לאחר הרפתקת השייט המלווה בבר חופשי עצרנו באחד המפרצונים לשחייה במימי האוקיינוס יחד עם שנורקלים שם צפינו בדגה. בינתיים הצוות הכין לנו ארוחת צהריים מאוחרת.  

יום 16:
 מנואל אנטוניו ◄ סאן חוזה

לאחר ארוחת בוקר יצאנו לבקר בשמורת הטבע מנואל אנטוניו, הנמצאת סמוך למפרץ מרהיב עין, בה קופים עצלנים וציפורים למיניהן. טיילנו בשבילי יער הגשם המדהים השופע צמחייה ובשעות הצהריים המשכנו לאזור הבירה סאן חוסה. עצרנו לארוחת צהריים במסעדה מקומית. יצאנו לשייט צפייה בקרוקודילים בנהר טרקולס. במהלך השייט ראינו ציפורים, לטאות ותנינים רבים הנמצאים בנהר. המשכנו לסאן חוסה   ראינו את התיאטרון ובקרנו במוזיאון הזהב.  

מנואל אנטוניו
הפארק הלאומי מנואל אנטוניו, בספרדית Parque Nacional מנואל אנטוניו, הוא פארק לאומי קטן באזור השימור המרכזי של האוקיאנוס השקט שנמצא על חוף האוקיאנוס השקט של קוסטה ריקה, מעט דרומית לעיר קוופוס, פונטארנס, ובמרחק של 132 ק"מ מהבירה הלאומית של סן חוסה. הוקמה בשנת 1972 עם שטח אדמה המונה  2 קמ"ר (הקטן מכל פארק לאומי בקוסטה ריקה), אף על פי כן היא יעד של   150,000 מבקרים בשנה, והיא ידועה בזכות חופי הים ושבילי הטיול היפים שלה. בשנת 2011 מנואל אנטוניו צויין על ידי פורבס בין 12 הפארקים הלאומיים היפים בעולם.
מאפייני הפארק
בפארק זה נופים מרשימים וכמה מפרצונים עם הרבה חופי חול לבנים ועלווה שופעת בין הרים ויערות גדולים המגיעים לחופים. בנוסף, הוא ממוקם ביער הטרופי.
הפארק ידוע בזכות האקלים המצוין והיופי הנופי שלו,   זוכה לביקור של מספר גדול של תיירים לאומיים ובינלאומיים, שעבורם הוא מפתח  כיום תשתית נאותה, עם דגש על הרמוניה עם הטבע,  באופן איכותי כדי להפחית את ההשפעה החזותית של השבילים ויחד עם זה לשמור על איכות הסביבה.   הוקמו תצפיות ותשתיות תומכות ותוכנית מתאר של שבילים הכוללת שבילים   עם מתקני נגישות אוניברסליים, אזורי מנוחה, נוף נופי ופרשנות מדעית.
חופים
ארבעה חופים נמצאים בגבולות הפארק: מנואל אנטוניו, אספדילה סור, טלורו ופליייטה. הראשון מופרד מהשני על ידי "טומבולו", או גשר יבשתי טבעי שנוצר על ידי הצטברות חול. זוהי טיול של כשעה בערך מאספדילה לראש פסונטה קתדרל (100 מ '). מנואל אנטוניו וגם אספדילה סור מכילים בריכות גאות ושפל ומציעים אפשרות לשנורקול.
 
המגוון הביולוגי
למרות שהפארק הלאומי מנואל אנטוניו הוא הפארק הלאומי הקטן ביותר בקוסטה ריקה, המגוון של חיות הבר בשטח של 6.83 קמ"ר   כולל 109 מינים של יונקים ו -184 מינים של ציפורים.  שני מיני  עצלנים   כמו כן גם שלושה מארבעת מיני הקופים של קוסטה ריקה - קוף המיילל המעוטף, קוף הסנאי של מרכז אמריקה, וקוף הקפוצ'ין הלבן-פנים. בפארק נפוצים גם איגואנה זנב קוצני שחור, איגואנה ירוקה, בזיליסק נפוץ, קואטי לבן באף ומינים רבים של נחשים ועטלפים. בין 184 מיני הציפורים נכללים טוקנים, עציצים, פוטואים, מוטות, שזופים, נשר הודו, תוכים ונצים. ניתן לראות שם דולפינים, כמו גם את הלווייתן הנודד מדי פעם. צלילה, שנורקלינג, קיאקים בים, אופני הרים וטיולים מספקים הזדמנויות לחוות את חיות הבר הטרופיות המעשירות את מנואל אנטוניו.
 
מנואל אנטוניו היה בעבר הפארק השני הכי מבוקר בקוסטה ריקה  אחרי הפארק הלאומי הר הגעש פואס, שנמצא קרוב מאוד לסן חוסה, האזור העירוני הגדול במדינה. בגלל ההתפרצויות האחרונות, הר הגעש פואס נסגר ללא הגבלת זמן, מה שהופך את מנואל אנטוניו לפארק הלאומי הכי מבוקש בקוסטה ריקה.

 
 
 
ימים 17-18:
 סאן חוזה ◄ חוות קפה ◄מפלי לה פאז ◄ תל אביב

לאחר ארוחת הבוקר יצאנו לביקור בחוות הקפה דוקה. קוסטה ריקה ידועה כמעצמת קפה עולמית. הסיור כולל ביקור במטע קפה, הסברים וטעימות של הקפה המקומי. המשכנו למפלי לה פז,  יצאנו לסיור רגלי בשבילים לאורכם של מספר מפלים. בקרנו בגן הפרפרים, בגני סחלבים ובשמורת יונקי דבש. לאחר ארוחת הצהריים יצאנו עמוסי חוויות ורשמים אל נמל התעופה לטיסה חזרה ארצה דרך מדריד.