גיאוגרפיה של פרגוואי

Geografia de Paraguay

פרגוואי שוכנת במרכז דרום אמריקה בתווך בין שתי הענקיות: ברזיל וארגנטינה.אחת המדינות העניות ביבשת אמריקה הדרומית. אין לה מוצא לים. שכנותיה במזרח הן ברזיל וארגנטינה, בדרום גובלת פרגוואי בארגנטינה. במערב גובלת פרגוואי בארגנטינה ובבוליביה ,ובצפון בבוליביה ובברזיל.




 
 
נהר פרנה פרגוואי -אופק עולמי,צילום דוד נתנאל - Rio parana-ofek olami,DavidNethanel
נהר פרנה בפרגוואי
 
 מיקום וגבולות
 
פרגוואי היא מדינה סגורה ללא מוצא לים. יחד עם זאת, הקשר הימי שלה לאוקיינוס האטלנטי מתבצע באמצעות נהר פרגוואי ונהר הפארנה שני הנהרות העיקריים שלה.
פרגוואי גובלת בצפון בברזיל ובבוליביה,בדרום ובמזרח בארגנטינה ובברזיל. היא נמצאת בין קוי רוחב דרום    19º18' ו-  27º30'ובין קוי אורך מערב  '54º 19  ו-   62º 38'.

פני השטח וחטיבות נוף

 נהר פרגוואי מחלק את פרגוואי לשני אזורים: האזור המערבי  המכונה  "הצ'אקו הגדול" Gran Chaco והאזור המזרחי פאראנניה – Paraneña .

האזור המזרחי מהווה 39% משטח המדינה ובו מתגוררים  97.3% מכלל האוכלוסייה.
מבחינה מינהלית מחולקת המדינה ל-17 אזורים.
הגרן צ'קו הוא אחד האזורים הגיאוגרפיים הגדולים בדרום אמריקה. הוא מקיף שטח עצום של 1,510,000 קמ"ר ומשתרע בשטחן של מספר מדינות. 55% משטחו הם בארגנטינה, 25% בבוליביה, 20% בפרגוואי ו-5% בברזיל.
הוא מאופיין ביערות,פארקים אך גם קרקעות מלוחות.
הוא נחלק לשלושה חלקים:
צ'קו בוראל Chaco Boreal המשתרע מריו פילקומיו río Pilcomayo ועד לקו רוחב  16ºדרום בערך.פני השטח של הצ'קו בוראל הם כמו של הצ'קופמנה  Chacopampeana. זהו מישור אלוביאלי שטוח מאוד שקרקעותיו,חול וחרסית, נסחפו והובאו על ידי נהרות מהרי האנדים. בעת שטפונות כבדים הוא מוצף.נהרות רבים מנקזים את האזור אך חלקם מסתיים בביצות. חלקו המזרחי מכוסה ביערות עבותים וחלקו המערבי נשלט על ידי צמחייה נמוכה.הצ'קו בוראל עשיר בברזל, נפט וגז טבעי.
 
הצ'קו המרכזי משתרע מריו פילקומיו río Pilcomayo ועד לאפיק הקדום של נהר Bermejo.הוא שומר על המאפיינים של שני תת-האזורים האחרים.הוא מכונה על ידי בני הגוארני "איפיטא" (מים אדומים).
זהו האזור החם ביותר בכל אמריקה הדרומית. החורף הוא העונה היבשה.במהלך הקיץ רוב הזמן חם. לעיתים קרובות הטמפרטורות עולות על °40  צלזיוס ועשויות להגיע ל- °55  צלזיוס באזורים המרכזיים והמערביים. משרע הטמפרטורה רחב מאוד.בחורף הטמפרטורה בשעה 6 בבוקר היא °10 צלזיוס וב-12 בצהרים עשויה להגיע לטמפרטורה של °30   צלזיוס. הגשמים יורדים בחודשים ינואר ופברואר. החורף הוא העונה היבשה.
 
צ'קו אוסטראל Chaco Austral משתרע מנהר Bermejo דרומה ועד לסביבות הלגונה מאר  צ'יקיטה Mar Chiquita ומפגש הנהרות פרנה  río Paraná  ונהר סלאדו río Salado או במקביל לקו רוחב דרום º30 ,בערך.הצ'קו אוסטראל נמצא רובו ככולו בארגנטינה.
האזור המזרחי משתרע בין נהר פרגוואי ומזרחה לעבר נהר פרנה המהווה את הגבול עם ברזיל וארגנטינה.גבעות והרים שהן שלוחות של רמת ברזיל הדרומית שולטים על נוף האזור.הפסגה הגבוהה ביותר היא 700 מ' מעל פני הים.האזור המזרחי כולל גם מישורים,עמקים ושפלות.
האזור המזרחי מנוקז בעיקר על ידי נהרות הזורמים מערבה אל נהר פרגוואי, למרות שיש גם נהרות הזורמים מזרחה אל נהר פרנה. שפלה רחבה, חשופה להצפות, מפרידה בין הרי המזרח לנהר  פרגוואי.
אזור Paraneña כולה מחולקת באופן טבעי לחמישה אזורי המשנה :
■ רמת פרנה meseta de Paraná
■ הרמה הצפונית altiplanicie norteña
■ החגורה המרכזית של הגבעה la correa central de la colina
■ השפלה המרכזית la tierra baja central
■ ערבת ניימבוקו el llano de Ñeembucú 

 
תהליכי עיור והגירה

עד אמצע המאה ה-20 כשליש מהאוכלוסייה בפרגוואי התגוררה בכפרים ובישובים שמנו לא יותר מ-1,000 נפש. מרבית הישובים היו מבודדים. עד לסוף שנות השמונים של המאה ה-20 רק כ-20% מהדרכים בפרגוואי היו סלולות. משמעות הדבר, עבור מרבית התושבים ההתניידות היתה ברגל או ברכיבה על סוסים או עגלות.עגלה הרתומה לשור הייתה אמצעי התחבורה החקלאי הנפוץ ביותר.
 
השטחים החקלאיים היו מעובדים בשיטת  "כרות ושרוף" מה שמחייב פרק זמן ארוך של שמיטה והיה המניע לחפוש שטחים חדשים ולהגירה.דפוס ההגירה היה מכפר לכפר אך לא למרחקים גדולים.במפקד אוכלוסין שהתקיים בשנות החמישים של המאה ה-20 התברר כי כ-70% מהכפריים מתגוררים בכפר בו נולדו בעוד שבקרב האוכלוסייה העירונית, 90% מהתושבים המשיכו לגור בעיר בה נולדו.
 
במהלך מאה שנים מ-1869 עד 1970 הגרו כ- 600,000 איש מפרגוואי לארגנטינה.תחילה הגרו גברים,מאוחר יותר גברים צעירים ולאט לאט הצטרפו גם נשים צעירות.בין השנים 1950 ל-1970 הגרו כ-55,000 נשים בגילאים 20-29 מפרגוואי לארגנטינה.הגירה זו השפיעה על קצב הגידול הטבעי בפרגוואי באופן משמעותי.
 
עד לשנות הששים של המאה ה-20 הייתה אסונסיון עיר בעלת אופי כפרי. מכוניות וטלפונים היו נדירים. ביותר ממחצית הבתים לא הייתה אספקת חשמל ומים. רוכלים רכובים על פרדות עברו מבית לבית ומכרו מים לתושבים.
1950
1962
1972
1982
2000
אסונסיון
271,901
409,273
579,014
794,166
1,182,000
פרגוואי
1,328,452
1,819,103
2,357,955
3,026,165
5,500,000
אוכלוסיית אסונסיון כ-% מאוכלוסיית המדינה
20.4
22.4
24.55
26.24
22
הנתונים בטבלה מבוססים על C.I.A  factsbook.
מטבלה זו ניתן ללמוד על תהליך גידול באוכלוסיית אסונסיון ביחס לאוכלוסיית המדינה והפיכתה לעיר ראשה. תהליך זה נמשך עד לשנת 1982.בשני העשורים האחרונים של המאה ה-20 החל תהליך צמיחה כלכלי במזרח המדינה ובמהלכו התרחבה אוכלוסיית הישובים.בשנים אלו נמנו למעלה מ-30 ערים ובהם לפחות 5,000 תושבים. תהליך זה האט את קצב צמיחתה של אסונסיון עד למצב של פצוץ אוכלוסין, תופעה הקיימת בבירות לטיניות רבות בדרום אמריקה. 
 
 כלכלה

כלכלת פרגוואי מאופיינת בפעילותו של מגזר לא פורמלי גדול הכולל ייצוא מחדש של מוצרי הצריכה המיובאים למדינות השכנות ופעילות עניפה של אלפי רוכלים עירוניים.אחוז גדול של האוכלוסייה במיוחד אלו המתגוררים באזורים הכפריים עוסקים בחקלאות ובעיקר חקלאות קיומית.
בשל מעמדו של המגזר הבלתי פורמלי ,מתקשה הממשלה להשיג מטרות כלכליות; הממשלה לא הצליחה לשנות את ההכנסה הריאלית לנפש שקפאה על שמריה בשני העשורים האחרונים של המאה ה-20.
בחמש השנים בין 2003 ל-2008 צמח המשק הפרגוואי בשל גידול בביקוש העולמי לסחורות ובעיקר לסויה.פרגוואי היא הששית בעולם בהפקת סויה. בצורת ומיתון בשוק העולמי ב-2008 גרמו לירידה בגידול בתוצר בשעור של 3.8% .המשק שב לצמוח בהיקף של 14.5% בשנת 2010.זהו שעור הצמיחה הגדול ביותר בדרום אמריקה.
יחד עם זאת העדר רפורמה מבנית,תשתיות לקויות, אי יציבות פוליטית ושחיתות הם בין הגורמים המעכבים צמיחה במדינה זו.
 

חקלאות
לאורך ההיסטוריה של פרגוואי  החקלאות הייתה עמוד התווך של הכלכלה. עדיין ב-1980 48% מהתושבים עסקו בחקלאות ותרמו 23%  לתמ"ג. הכנסות מהחקלאות היוו 98% מכלל רווחי  הייצוא.
בשנים 1970-1980 הצמיחה בענף החקלאות היה מהירה מאוד.ההתרחבות נבעה מהרחבת ההתיישבות החקלאית ומהגידול העולמי בבקוש לסויה וכותנה. התפוקה החקלאית מושפעת באופן שגרתי על ידי תנאי מזג האוויר ומבצורות.בצורות חמורות בתחילת שנות השמונים של המאה ה-20 פגעו לא רק בחקלאות,אלא בכל המשק כולו בשל משקלה החשוב של החקלאות בכלכלה הפרגוואית.
יחד עם זאת חידושים טכנולוגיים ושיטות עיבוד חדשות לא הגיעו לחקלאים רבים. מבנה המשק החקלאי עדיין מבוסס על חוות קטנות בהן החקלאות היא חקלאות קיומית והן הממשיכות להתבסס על שיטות חקלאות מסורתיות. גם הבידוד של הכפרים והעדר התשתיות עצרו את הגעת הקידמה.
למרות שפע של שטחים, חלוקת האדמות החקלאיות של המדינה נותרה מוטה מאוד, לטובת חוות גדולות.בחוות חקלאיות אלו ממשיכים האכרים לעבוד כשכירים בשכר נמוך והמוטיבציה שלהם לעבוד נמוכה מאוד.
מוצרי החקלאות של פרגוואי : כותנה, קנה סוכר, סויה, תירס, חיטה, טבק, קסבה (טפיוקה), פירות, ירקות, בקר, חזיר, ביצים, חלב, עץ.

מחצבים ואוצרות טבע
תעשיית המחצבים של פרגוואי כוללת ייצור של מנגן, ברזל, אבן גיר, מלט, פלדה, ונגזרות נפט.כמו כן פרגוואי כורתת עצים רבים ומייצאת אותם כחומרי גלם. לפרגוואי אין גז טבעי ידוע או עתודות הנפט. כדי לענות על הביקוש לנפט ומוצריו הנלווים,  פרגוואי מסתמכת לחלוטין על יבוא של כ 25,400 חביות ליום. תעשיית המחצבים של פרגוואי היא בעיקר בבעלות המדינה למעט בתחום חפושי נפט. מגזר הכרייה תורם מעט לכלכלת המדינה, וומהווה 0.1% בלבד של הייצור המקומי הגולמי (תמ"ג).
פרגוואי שותפה לברזיל בהפקת חשמל מסכר איטייפו. לפרגוואי אין צורך בשפע החשמל המיוצר בתחנת הכח הגדולה ביותר בעולם והיא מוכרת אותו לברזיל (ראו סכר איטייפו באתר).
  

גיאולוגיה
 
פרגוואי שוכנת על גבול קראטונים (קראטונים הם חלקים קדומים של קרום כדור הארץ המכילים סלעי יסוד וסלעים מותמרים בפרקמבריון) שבמרבית המדינה כוסו בתור השלישון בסלעי משקע וברגולית דקה. בשל השכבה הדקה של סלעי המשקע קיימים בפרגוואי מחשופים של סלעי היסוד.ניתן לראותם בפסגות של צ'פו Caapucú ואפה  Apa .הם נקראים פרקמבריקו סור Precámbrico Sur וסליינטה דל פילר    Saliente del Pilar.
קראטונים ביוטה,ארה
רמת אפה Apa היא המקום הדרומי ביותר בו ניתן לראות את מחשופי המסיב הברזילאי.
תהליכים גיאולוגיים שונים עיצבו את הסלעים של פרגוואי.תהליכים אלו כוללים הרמה,השקעה בקרום כדור הארץ (פעולה הפוכה לאורוגנזה). הצפה והשקעה ימית, התפרצויות געשיות.