גיאוגרפיה של עיראק

עיראק היא מדינה מזרח תיכונית שבתחומה זורמים שניים מגדולי הנהרות במזרח התיכון הפרת והחידקל.מרחבי מסופוטמיה נודעו בפוריותם החקלאית עוד משחר ההיסטוריה.עיראק הייתה אחת המדינות הראשונות בה הפיקו נפט והיא הייתה אחת מיצרניות הנפט הגדולות.המלחמות הרבות בעיראק פגעו קשות במדינה זו וכיום קשה לה להיחלץ.עיראק ממשיכה להיות מדינת עולם שלישי.




 
עיראק מפה פיזית -אופק עולמי - Iraq phisical map ofek olami 
עיראק - מפה פיזית
 
 

 מיקום וגבולות
 
עיראק היא מדינה מזרח-תיכונית הנמצאת בדרום-מערב אסיה. עיראק גובלת בצפון בטורקיה. במזרח באיראן ובדרום במפרץ הפרסי,בכווית ובערב הסעודית.במערב גובלת עיראק בירדן ובסוריה. המוצא היחיד של עיראק לים הוא רצועת חוף צרה באורך 58 ק"מ בשפכו של שאט אל ערב למפרץ הפרסי.
היא נמצאת בין קוי רוחב צפון    28º30' ו-  37º24'ובין קוי אורך מזרח  '38º 40  ו-  48º 40'.
רכס הרי הזגרוס הוא רכס ההרים הגדול ביותר באיראן ובעיראק.בעיראק הוא משתרע בצפון מזרח המדינה. אורכו 1,500 ק"מ ורוחבם נע בין 200 -300 ק"מ.הרי הזגרוס משתרעים מכורדיסטן  שבעיראק ועד למפרץ הפרסי. הפסגה הגבוהה ביותר היא בהר זרד קו שבאיראן והוא מתנשא לגובה  4,550 מ' .
הרי הזגרוס נוצרו בקימוט האלפיני. הלוח האירואסייתי התנגש בלוח הערבי. מדידות שנעשות כל הזמן מוכיחות כי ישנו עיוות מתמשך בהרים. הרי הזגרוס עשירים בכיפות מלח ובקרחונים,תנאים הכרחיים להימצאות נפט, ומכאן הם יעד מועדף לחיפושי נפט.
ארכיאולוגים סבורים כי המורדות המערביים של הרי הזגרוס בעיראק  הם אחת הדוגמאות הקדומות לפיתוח חקלאי. כמו כן יש המניחים כי במורדות אלו בוייתו לראשונה העיזים.
מקור השם זגרוס הוא כפי הנראה משומרית. בשומרית זיקורת הוא צריח (השוו בעברית "זקור").

האזור שבין נהרות הפרת והחידקל.מקור השם מצירוף שתי מילים יווניות. "מסו" ביוונית משמעו בין."פוטמוס" ביוונית משמעו נהרות וביחד משמעות הביטוי מסופוטמיה –בין הנהרות.
חבל ארץ זה משתרע מהמישורים הגדולים כ-100 ק"מ צפונית לבגדד ועד לשאט אל ערב כ-180 ק"מ מהמפרץ הפרסי.
אזור זה מכוסה בכבה עבה של סחף דקיק שהורבד על ידי הנהרות. חבל ארץ זה מועד לשטפונות תכופים בשל אופיו המישורי. לאורך כ-800 ק"מ של חבל ארץ זה השיפוע הוא רק 40 מ'. הנהרות זורמים באפיק הנמוך רק מטרים ספורים מתחת לפני השטח וכאשר יש גאות שטחים נרחבים מוצפים ונוצרות ביצות.
המלחת קרקעות
החום הרב השורר באזור גורם להתאיידות גבוהה ולהצטברות מלחים על הקרקע.השקיית השדות במי הנהרות גורמת לעליית מפלס מי התהום וכמות המים המתייבשת גדלה ועמה המלחים.הריכוז של המלחים משבש את קליטת המים על יד השורשים והצמחים מתים.
כאשר השטחים מלוחים מדי ולא ניתן לגדל בהם דבר הם נינטשים. עיראק מאבדת מידי שנה כ-100 קמ"ר של אדמה חקלאית כתוצאה של המלחת הקרקעות.הדרך היחידה בה ניתן להתמודד עם הבעייה היא חפירת תעלת ניקוז והזרמת המים המלוחים אל הים.פעולה זו ניתן לעשות באמצעות משאבות או תעלות שמימיהן לא יתערבבו במי התהום.  
 
הג'זירה (الجزيرة אי בערבית ) הוא כינוי לחלקו הצפוני של האזור שבין הפרת לחידקל.באזור זה זורמים הנהרות בעמקים צרים שרוחבם 1-4 ק"מ. אפיקי הנהרות נמוכים מפני השטח בין 50-100 מ'.
אדמות הג'זירה הן אדמות סחף ואדמת בזלת שעברה תהליך בלייה. אלו אדמות פוריות מאוד ומקדמת דנא שיגשגה בה החקלאות. החקלאות כאן היא חקלאות שלחין.הגידולים העיקריים הם כותנה וסלק סוכר אך גם חיטה. כמו כן מתקיימת חקלאות אכסטנסיבית של רעיית כבשים על ידי נוודים.
המדבר תופס כ-60% משטחה של עיראק. חלקו המערבי הוא רמה בזלתית מבותרת שגובהה מגיע אף ל-1,00 מ' והיורדת במתינות מזרחה.חלקו המזרחי של המדבר טרשוני ומכוסה חמדות והוא נקרא גם סחרת אל חג'רה (מדבר האבן).
חלקו הדרומי של המדבר מכוסה בדיונות חול.זהו האזור הצחיח ביותר של עיראק. 



 

 

חקלאות 
 

 
היסטוריה של החקלאות

מבחינה היסטורית האזור בו נמצאת עיראק היה אחד האזורים הפוריים ביותר בעולם העתיק.מי הפרת והחידקל נוצלו להשקיית שדות רק כאשר מפלס המים היה גבוה. המים הועברו לשדות באמצעים שונים. החקלאים זרעו רק בחורף כי מי הנהרות לא הספיקו להשקייה בקיץ.
עם תחילת הפקת נפט בעיראק במאה ה-20 נדחקה החקלאות לענף כלכלי שולי.ב-1968 הייתה תרומת החקלאות לתמ"ג 19.3% ב-1980 התרומה לתמ"ג הייתה רק 8%. לפני מלחמות המפרץ עלתה חשיבות החקלאות והגיעה ל-12% אך כיום היא התייצבה מתחת ל-10%.
המלחמות הרבות שהיו בעיראק וביטול הקולקטיבזציה של המשקים בשנת 1981 פגעו קשות בחקלאות. מכה נוספת לחקלאות הייתה בעקבות הפעלת ההסדרים עם האו"ם בעקבות מלחמת המפרץ השנייה. ההסדר קבע, שעיראק תשלם בנפט תמורת מוצרי מזון. ייבוא מוצרי המזון צימצם באופן משמעותי את הפעילות החקלאית. וכך נוצר מצב שלמרות שפע המים בעיראק, עיראק מייבאת מזון. עיראק מייבאת כמויות גדולות של עופות, חיטה בשר ומוצרי חלב.
 
 
לאחר ההתאוששות מהמלחמות מנסים קברניטי המשק העיראקי לפתח את החקלאות. המכשולים האובייקטיבים הניצבים בפניהם הם:
● ניהול כ"א כושל
● תחזוקה לקוייה של ציוד חקלאי
● המלחת קרקעות
● הגירה לערים
 
הפתרונות שיושמו היו :
● ייבוא עובדים זרים
● כניסת נשים למעגל העבודה
 
על אף המאמצים שהממשלה עושה ההצלחה היא חלקית.
 
בשנת 2004 הגידולים החקלאיים העיקריים הם חיטה, שעורה, תירס, אורז, ירקות, תמרים, כותנה, בעלי חיים ואת התפוקות העיקריות היו פרות וכבשים.
גידול תמרים היה במשך תקופה ארוכה ענף ייצוא עיקרי בעיראק. דקל התמר גדל בקרקעות רוויות מים ואפופות חום רב. בשל כך גידלו תמרים באופן מסורתי בדרום עיראק. מליחות המים אינה מזיקה לגידול התמר.
בשנות הששים של המאה ה-20 היו בעיראק 32 מיליון עצי תמרים יותר מכל מדינה אחרת בעולם. דקל התמר העיראקי נחשב לדקל משובח. בשנות החמישים של המאה ה-20 הובאו לישראל חוטרי תמרים מעיראק. המלחמות הרבות וביטול הקולקטיבזציה של המשקים בשנת 1981 נתנו מכת מוות לענף הייצוא החקלאי העיקרי בעיראק.
 

תעשייה

התעשייה בעיראק היא בעיקר תעשייה פטרוכימית, אך גם קיימת תעשיית טכסטיל, עור,חומרי בנייה, עיבוד מזון, דשנים, עיבוד וייצור מתכת. 


אקלים

 אקלימה של עיראק שחון מאוד. בקיץ הטמפרטות עשויות להגיע ל-48º מעלות צלסיוס בחודשי יולי אוגוסט. על אף העובדה שהחורף ממוזג הטמפרטורות בינואר עשויות לרדת מתחת לאפס. באזורים המישוריים הטמפרטורות גבוהות יותר. וככל שמדרימים הטמפרטורות יותר גבוהות. בלילות הקיץ  נושבת באורח סדיר רוח חמה ויבשה הנקראת شمال שמאל .הרוח נושבת גם בבוקר אך עוצמתה נמוכה יותר.
עונת הגשמים היא בעיקר בין דצמבר לאפריל. הצפון גשום יותר מהדרום. ממוצע הגשמים נע בין 300-600 מ"מ אם כי במקומות מסוימים כמו מרומי הרי קורדיסטן כמות הגשמים מגיעה גם ל-1,000 מ"מ מרביתם שלגים. התנודות בין כמות המשקעים השנתית גדולות.

להלן שני קלימוגרפים.קלימוגרף של העיר מוסול בצפון המדינה ושל בסרה העיר הדרומית ביותר במדינה.
ניתן לראות שבשני הקלימוגרפים המשקעים הם מחודש נובמבר עד אפריל. במוסול הצפונית יורדים יותר גשמים.
 
קלימוגרף מוסול עיראק-אופק עולמי,הכין דוד נתנאל -Mosul Iraq climograph Ofek Olami
 
קלימוגרף בסרה עיראק -אופק עולמי,הכין דוד נתנאל -Bara iraq climograph,Ofek Olami
 

אוכלוסייה

פירמידת גילים עיראק -אופק עולמי,הכין דוד נתנאל - Iraq age structure -Ofek olami,David Nethanel

אוכלוסיית עיראק היא אוכלוסייה צעירה מאוד. החציון של האוכלוסייה הוא 20.9 שנים. משמעות הדבר ש-50% מהאוכלוסייה הם מתחת לגיל זה. 38% מהאוכלוסייה הם מתחת לגיל 14. האוכלוסייה לא מאריכה ימים ; רק 3.1% מהאוכלוסייה הם מעל גיל 65.
¼ מהאוכלוסייה אינם יודעים קריאה וכתיבה.כ-⅓ מהבנות בגיל 15 אינן יודעות לקרוא. נתונים אלו משקפים נתונים מובהקים של מדינת עולם שלישי.