בודהיזם

מבוא

הנוסעים למזרח אסיה בפעם הראשונה,ובעיקר מי שנוסע לארצות בהן רווח הבודהיזם, מקבלים הלם מיופי המקדשים ומהמסירות הדתית של האנשים. בסקירה שלפנינו מבוא קצר למטייל ולכל המתעניין בדתות מזרח אסיה.




   

 בודהיזם
 דתות אברהמיות ודתות דהרמה (דרך) מהיינה והיהיינה תורת הישארות הנפש קרמה שחרור מלידה מחדש סיבתיותבודהיזם בסין - בודהיסטוות

 דתות אברהמיות ודתות דהרמה (דרך)

דתות מזרח אסיה, בשונה מהדתות שאנו מכירים במערב כמו יהדות, איסלאם ונצרות  (המכונות גם דתות אברהמיות, על שם אברהם שהיה המונותיאיסט הראשון ) אינן מבוססות על אמונה באל או בישות אחרות ממנה אנו יראים ,אלא הן בעצם  מציעות  דהרמה  ( בסנסקריט  धर्म  ) "דרך" – אורח חיים  שהאדם אמור לחיות על פיו. אין בהן גם את היראה הקיימת בדתות האברהמיות. ההינדי  אינו ירא משיווא או מוישנו או מכל אל הודי אחר. כך גם הבודהיסטים אינם יראים מבודהה.

בודהיזם אינו דת במובן שאנו מכירים במערב. הוא התפתח בהודו בארץ בה הדת היא הינדואיזם.  ההינדואיזם מושתת על מחזוריות עולמית של בריאה , מות ולידה מחדש ולכן מי שנולד לסבל לא ימצא גאולה לחייו  בגלגול הנוכחי.

הבודהיזם מציע  אורח חיים שבא לפתור את המעגל האינסופי של הסבל האנושי. הוא מבוסס על אורח חייו של גאוטמה סידהרתה שאקיימוני, שחי ולימד בהודו במאה החמישית או השישית לפני הספירה.

בשונה מדתות אחרות המעמידות במרכז הדת את אלוהים או כל ישות אחרת, הבודהיזם שם את הדגש על דרכו האישית של האדם בדרכו להגשמה. על-פי השיטות שמציע הבודהיזם,

אם ברצוני להגיע לאושר עלי להסתכל ולהתבונן במעשי אני. דרכי לאושר אינה תלוייה בשום גורם חיצוני (אלוהים או כל ישות אחרת ) אלא אך ורק בי.

המושג בודהה  (בסנקסריט – "זה שהתעורר"  – ובשפה עממית: אחד שירד לו האסימון.. ) אינו שם של אדם מסויים אלא הוא מתאר חוויה שאדם מגיע אליה תוך כדי ההתבוננות העצמית שלו. במילים אחרות כל אחד יכול להיות בודהה.

מקור השם הוא הכינוי שניתן ל גאוטמה סידהרתה שאקיימוני שהיה הראשון שהגיע להארה והתווה לתלמידיו את הדרך אליה. כך שלמעשה, הבודהיזם  הוא  אורח חיים בדרך לאושר.

 מהיינה והינהיינה
הבודהיזם שולל את החיים ואת הקיום. 200 שנה אחרי בודהה נבנה סוג חדש של בודהיזם, חדש ופתוח לאחרים. בעליו קראו לעצמם "העגלה הגדולה" - המהיינה, כי לא יכלו להכניס תחת כנפיהם אידיאולוגיות אחרות, ולכן קראו לאחרים "העגלה הקטנה" - הינהיינה. (ראה גם בסקירה שלי על היין והיאנג בקטגוריה – חומר רקע )

הבודהיזם הביא עם בריאתו מבט חדש על העולם. היו אומנם רעיונות דומים, אך בפעם הראשונה, יש כאן הסתכלות מעבר לדאואיזם.

 תורת הישארות הנפש 
לאדם יש גוף ונשמה. הגוף הוא כלי לאצור בו את הנשמה. לנשמה יש הישארות. הגוף יכול להיפגע. אותה נשמה יכולה להיכנס לכלים שונים. כמו לחרקים, סוסים וכ'. נקודה זו קרובה לדאואיזם של אחדות הבריאה.

 קרמה -  Karma   कर्म 
הקרמה      = מצווה = מעשה טוב. ככל שהמעשים הטובים שאתה עושה -  מתרבים, אתה מבטיח לעצמך לידה גבוהה יותר. הלידה מחדש, מעצם טיבה היא דבר שלילי.

החיים הם סידרה של מאוויים המובילים לאכזבות מחוסר מילויין. תוך כדי הניסיון למלאם, צוברים תסכול וצער. ולכן האידיאל הוא לא להיוולד מחדש.

יש לשפר את המצב על ידי הקרמות, כדי לא להיוולד מחדש.

 שחרור מלידה מחדש
זהו פרדוכס. הדרגה הגבוהה ביותר היא לא להיוולד מחדש. אין פירוש הדבר להיעלם, אלא, להגיע לדרגה גבוהה יותר - לנירוונה. נירוונה אינה זהה לכליה. כמו פלג המצטרף לנחל, הזורם לנהר והזורם לאוקיינוס, שהוא בעצם הנירוונה. הנירוונה בסין תורגמה ל - ווי.
 סיבתיות
לכל המעשים שאתה עושה יש סיבתיות. קיום רע בגלל התשוקה. צריך לחסל את התשוקה המובילה למעשים רעים בגלל אי מצויים. חיסול התשוקה מוביל לחופש.

 כדי לחסל את הסיבתיות, צריך לשאוף לנירוונה.

 בודהיזם בסין- בודהיסטוות
הצורה בה הבודהיזם ניקלט בתוך סין נקראת Cheng Zu צ'נג זו. ניקלטה על ידי נזיר בודהיסטי. העברת הדת מכלי אחד לכלי שני. הכנסת נוסח חדש של בודהיזם המובן רק להם.

הבודהיסטווה  Budhisattva  זוהי מעין בודהה. בודהה שנמצא בחיים. אדם שעשה מעשים טובים מגיע לדרגת בודהה. במקדשים בסין ניתן לראות לצדו של בודהה פסלי בודהיסטוות רבים.

היסוד הסיני בהתייחסות לבודהיסטוות - הואיל ואדם איננו אגואיסט, כי הוא צריך לשרת את החברה, הוא צריך להישאר בחברה ולשרתה. ולכן בסין יש המון בודהיסטוות. יש פסלים המשמשים מקור השראה לאחרים. זוהי פשרה בין הקונפוציאניזם המעשי לבין שלילת החיים בבודהיזם הקלאסי.

זהו בעצם רעיון משיחי. הרעיון המשיחי שבנוי על הממתנה שבעצם אף פעם לא נגמרת. על הבודהיסטווה מכריזים רק לאחר מותו.

בסין היו שני ואריאנטים של בודהיזם.

1. מינזרי

אנשים שחיו במינזר שחיו בחוסר כל.שבחייהם ראו אותם בודהיסטוות.

2. חוץ מינזרי

התפתחה גם אוכלוסייה שהייתה מאוד דומה לנזירים, אנשים שרצו לשפר את מעמדם מבחינת הקרמות. הם תמכו במינזרים הביאו אוכל לנזירים וכך צברו לעצמם קרמות.

בעוד שהבודהיזם ההיניימי הוא חד משמעי, בבודהיזם הסיני יש יחסיות של הבודהיזם. אפשר להגיע לנירוונה בשלבים. זוהי מזיגה מאוד משונה בין שלילת קיום, לצורך בו. בתקופת שושלת Tang 628 - 906 אחד הקיסרים אימץ את הבודהיזם. אך זה לא החזיק מעמד, כי זה בסתירה למנדט השמיים. אך התפתחו הרבה מאוד מינזרים, שהתעשרו וקנו הרבה מאוד אדמות וכך הגיעו להשפעה רבה בסין.

בתקופת שושלת הסינג - מאה 11 ומאה 13 (מזוהה כרנסאנס בסין) נולדה הניאו-קונפוציאניזם. Neo-Confucianism  - זהו קונפוציאניזם סינקרטי מעודכן בבודהיזם.

הבודהיזם הביא ברכה רבה לסין מכמה סיבות:

*  בשל מרכזיות הבודהה - פיתוח ציור, אומנות חוש אסתטי, פיסול.

*  הבודהיזם תרם לפיתוח טכניקות כמו מדיטציה (שאומץ גם על ידי הדאואיזם). אגודות סתר היו קשורות או לדאואיזם או לבודהיזם.

הצ'אנג - בודהיזם עבר דרך קוריאה והגיע ליפאן. אחד הדברים הקלאסיים במנזרי הזן Zen - התייצבות לפני אב המנזר, הנותן חידה לפתרון.

החידה - היא חידה קלאסית. המתלמד יושב בישיבת לוטוס מול הבוחן. משמיעים לו צליל של מחיאת כף. שואלים אותו מהו הצליל של מחיאת כף אחת. הוא כמובן לא יודע את התשובה...שולחים אותו מספר שנים כדי שימצא את התשובה.

 

 

 סין 中国
תעודת זהותדגל סין   מפת סין גיאוגרפיה של סין  היסטוריה של סין  רפואה סינית מסורתית אסטרולוגיה סינית יין ויאנג  פאנג שווי בודהיזם  אגדת אבן שער הדרקון  סינית על קצה המזלג סולם הפרטים בחברה הסינית המסורתית  ז'ו ג'יאו ג'יא    נשות המוסו   טיולים לסין טיול לסין אוקטובר 2009