גיאוגרפיה של גואטמלה

פני השטח וחטיבות נוף
גיאוגרפיה של  גואטמלה
תוכי ביער גשם
גואטמלה היא אחת מארבע מדינות מרכז אמריקה השוכנות לחופי שני האוקיינוסים;האוקיינוס השקט והאוקיינוס האטלנטי.חלק מגבולותיה הם גבולות טבעיים אך מרביתם הם קוים ישרים ששורטטו במפה באופן שרירותי.בגואטמלה נמצא הר הגעש הגבוה ביותר במרכז אמריקה.בגואטמלה נמצא רכס ההרים שאינו רכס געשי הגבוה ביותר במרכז אמריקה.גואטמלה היא ארץ הררית,מיוערת ובה נהרות ואגמים אך יחד עם זאת שטחי סוואנה ומעט אזורים צחיחים.




 


גיאוגרפיה של גואטמלה

 

 
 גואטמלה מפה פיזית-אופק עולמי-Guatemala phisical map-Ofek Olami
גואטמלה- מפה פיזית



 
 

 מיקום וגבולות
 
גואטמלה היא מדינה הנמצאת במרכז אמריקה מזרחית ודרומית למקסיקו ומערבית לבליז,להונדורס וסלבדור ובין האוקיינוס האטלנטי והאוקיינוס השקט. 
היא נמצאת בין קוי רוחב צפון   '44 13°   ו-   '49' 17°
בין קוי אורך מערב              '88º 15  ו-  92º 15'.
 
 
 
ניתן לחלק את מקסיקו לשלוש יחידות נוף שונות:
פטן


שפלת החוף הפסיפית
 

שפלת החוף הפסיפית משתרעת לאורך 300 ק"מ ורוחבה כ-50 ק"מ. מתאפיינת בחוף בתולי בצבע שחור, אבן שואבת לצבי הים. פה ושם יש ביצות ובהם מנגרובים. שפלת החוף היא אחד האזורים המעובדים ביותר במדינה. מגדלים כאן סוכר, בננות ושמן דקלים ובמדרונות ההרים היורדים לשפלה מגדלים קפה. רצועת החוף עשירה בדייג של מפרשן,טונה ודג חנית. שפלת החוף מקושרת בקו רכבת לחוף המקסיקני וברכבת המגיעה לבירה. התיירות עדיין נמצאת בחיתוליה ויש מעט אטרקציות לתיירים, למעט ספורט מפרשיות המפותח דיו.

■  סיירה מאדרה הדרומית
■  סיירה דה לוס קוצ'ומטנס



סיירה מאדרה הדרומית   Sierra Madera del Sur             
 
סיירה מאדרה הדרומית הנקרא גם סיירה מאדרה דל סור Sierra Madre del sur הוא רכס הרים בדרום מקסיקו באורך של כ-1,200 ק"מ המשתרע מדרום חליסקו ומזרחה דרך מיצ'ואקן וגררו עד למיצר טונטפק שבמזרח אואחאקה.הרכס נקרא בשמות שונים. הוא מתחיל כסיירה דל אלו ובמיצ'ואקן הוא נקרא סיירה דה קואלקומן.
רכס זה ממשיך וחוצה את גואטמלה והולך ומשתפל לעבר הונדורס והחוף הקאריבי. רכס זה מאופיין בקונוסים וולקניים תלולים וביניהם הר הגעש טכ'ומולקו Volcan Tajumulco 
המתנשא לגובה 4,220 מ.
זהו ההר הגבוה ביותר במרכז אמריקה.
כל 37 הרי הגעש בגואטמלה (שלושה מהם פעילים) נמצאים ברכס סיירה  מאדרה.
 


סיירה מאדרה דה לוס קוצ'ומטנס    Sierra de los cuchumatanes
 גיאוגרפיה גיאולוגיה צומח  אטימולוגיה 
 גיאוגרפיה

סיירה דה לוס קוצ'ומטנס הוא רכס בולט במערב גואטמלה, כיוונו מערב - מזרח, חוצה את החלק הדרומי- מרכזי של מחוז הוהוטננגו ומחוז קיצ'ה. רכס זה הוא  הגבוה ביותר מרכסי ההרים במרכז אמריקה שאינם הרי געש. גובה הרכס נע בין 500  מ' ל-3,800 מ'. אורכו 400 ק"מ והוא משתרע על שטח של 1,500 קמ"ר. גבולו המערבי של הרכס הוא בנהר סלגואה Seleguá המפריד אותו מרכס מאדרה שבמקסיקו.

גיאולוגיה

הרכס נחסם על ידי שברים ושקעים לכל אורכו. הקרקע הדומיננטית היא סלעים מהמזוזואיקון. בולטת נוכחותם של חומרים וולקניים שרובדו תחת הריסות וולקניות מהרבעונים האחרונים.

צומח

השילוב של גובה עד 3,800 מ' עם וגשמים יוצר מיגוון של צמחייה. החל  מיערות טרופיים בבסיס הרכס וכלה בכרי דשא נרחבים בפסגות. בגבהים מעל 1,800 מ' שולט נוף של עצי אלון, למרות שעד לגובה של 3,200 מ' עוד ניתן לראות עצי אורן וכרי דשא. החל מגובה של 3,600 הצומח הוא העיקרי הוא מיני טחב.

מגובה 3,500 מ' המשקעים יכולים להיות שלג. השלג הכבד ביותר ירד בינואר 1967.

אטימולוגיה

משמעות השם קוצ'ומטנס. השם קוצ'ומטנס נגזר משתי מילים משפת נאהואטל: קוצ'ו- איחוד והמילה מטנס שמשמעותה –על ידי כוח עליון וביחד: איחוד על ידי כוח עליון. פירוש אחר מתבסס על כך שמקור המילה נובע מהמילה קוצ'ומטלן ומשמעותה בשפת הנאהואטל הוא "מקום ציידי התוכים".

 

נהר מוטאגווה  Río Motagua

נהר מוטאגווה שאורכו 486 ק"מ חוצץ בין שני רכסי ההרים: רכס מאדרה הדרומי ורכס דה לוס קוצ'ומטנס. ערוץ הנהר הוא בקע גיאולוגי (בדומה לעמק הירדן בארץ שגם הוא גבול בין שני לוחות טקטוניים)ומשמש כגבול בין שני לוחות טקטוניים: הלוח האמריקאי והלוח הקאריבי.הנהר זורם ממערב למזרח ומקז שטח של 12,670 קמ"ר. בחלק מהתוואי של הנהר הוא משמש כגבול טבעי בין גואטמלה והונדורס.
הנהר זורם בעמק בו נמצאים סלעי ג'דייטיט מהם ניתן להפיק אבן ירקן. עובדה זו הייתה ידועה לשבטי המאיה שהעיר קירוגואה הנמצאת בסמוך לערוץ הנהר הייתה ציון דרך חשוב בדרכי המסחר של המאיה.
 

פטן  Petén
גיאוגרפיה  גיאולוגיה הידרולוגיה

 

גיאוגרפיה

במזרח גובל מחוז פטן בבליז ובמקסיקו בצפון ובמערב, עם מדינת צ'יאפס המקסיקנית במערב, טבסקו בצפון-מערב וקמפצ'ה בצפון. בדרום הוא גובל ברכס ההררי. נהר אוסומסינטה Usumacinta מהווה חלק גדול מהגבול המערבי עם מקסיקו. נהרות גרסיאס דיוס וסנטה איזבל חלקים מהווים חלק מהגבול הדרומי של פטן.

גיאולוגיה

שפלת פטן נוצרה על ידי מישורי גיר נמוכים המיוערים בצפיפות ומאופיינת בטופוגרפיה קרסטית. האזור נחצה על ידי רכסים נמוכים של אבן גיר מעידן הקנוזואיקון בכיוון מזרח-מערב ומאופיין במגוון רחב של סוגי יער ואדמה; דרום פטן גבוה יותר ומגיע לגובה של כ -500 מטר. ככל שמתקדמים לעבר האזור ההררי  נפגשים בסלעים מותמרים מעידן הפליאוזואיקון.

 

הידרולוגיה

מקורות מים הכוללים נהרות בדרך כלל קטנים וביצות עונתיות והמוכרים בשם בכ'וס (נמוכים). שרשרת של ארבע עשרה אגמים משתרעת על פני אגן הניקוז המרכזי של פטן; במהלך העונה הגשומה חלק מהאגמים מתחברים ביניהם ויוצרים רצף אגמים. אגן ניקוז זה משתרע על שטח שאורכו כ- 100 ק"מ ממזרח למערב ו- 30 ק"מ מצפון לדרום. האגם הגדול ביותר הוא אגם פטן איצה, בסמוך למרכז אגן הניקוז; הוא משתרע על שטח של שאורכו 32 ק"מ ורוחבו 5 ק"מ. סוואנה רחבה משתרעת מדרום לאגמים המרכזיים; היא מאופיינת באדמת חרסית אדומה קומפקטית שהיא דלה מדי לעיבוד חקלאי. זו הסיבה לרמה נמוכה יחסית של התיישבות לפני גילוי אמריקה. בממוצע, גובה הסוואנה הוא 150 מטר מעל פני הים, עם רכסים קרסטיים המגיעים לגובה ממוצע של 300 מטר. הסוואנה מוקפת בגבעות. המורדות הדרומיים תלולים בצורה יוצאת דופן ואילו המורדות הצפוניים משתפלים בהדרגתיות מתונה. הגבעות מכוסות ביער טרופי צפוף. מצפון לאזור האגמים, שכיחות הביצות תכופה יותר, וביניהם יערות. בצפון הרחוק של פטן יוצר אגן מיראדור אזור ניקוז נוסף.

 
 
 

 



הוסף תגובה

שם מלא: *

אימייל:
(האימייל לא יפורסם בשום מקום באתר)
כותרת: *
תוכן: