היסטוריה של קוסטה ריקה

 
 היסטוריה של קוסטה ריקה
    פרהיסטוריה ♦ קולוניה ספרדית ♦ גידול קפהמדינה עצמאית תקופות רודניות 
 פרהיסטוריה 
התיישבות אנושית באמריקה הייתה, כפי הנראה, כבר בעידן הקרח של הפלייסטוקן כאשר מיצרי ברינג Bering Strait היו קפואים ואיפשרו מעבר יבשתי בין אמריקה לאסיה. ראשוני המתיישבים היו חבורות של לקטים-ציידים שעברו לגידול פקעות ותירס ולימים, היו הבסיס הכלכלי של תרבות האצטקים ותרבות המאיה.שרידים ארכיאולוגיים להתיישבות מעידים על התיישבות בתקופה הפליאוליתית התיכונה. ארכיאולוגים מעריכים שכאשר הספרדים הגיעו התגוררו בקוסטה ריקה כ-400,000 ילידים אינדיאנים.  
קולומבוס גילה את קוסטה ריקה רק במסעו הרביעי והאחרון בשנת 1502 וכינה אותהCosta Rica   שמשמעותו: "חוף עשיר". אבל רק ב-1563 חדרו הספרדים בראשות וסקז דה קורנדו Vásquez de Coronado כבשו אותה וייסדו את העיר הראשונה בה קרתגו Cartago . קרתגו הייתה העיר הראשית בקוסטה ריקה עד ל-1823.
במשך כ-300 שנים נשלטה קוסטה ריקה על ידי הפיקוד הספרדי בגוטאמאלה ששלט גם על ניקרגואה, הונדורס, גואטמאלה ואל סלבדור וחלקים של מקסיקו.
בתקופת הקולוניאליזם הספרדי העיר הראשית במרכז אמריקה הייתה גואטמאלה בירת גואטמאלה. ריחוקה של קוסטה ריקה מהמרכז (כ-900 ק"מ)  הפך אותה לשוליים לא חשובים בעיני השלטונות הספרדיים. הריחוק גרם להעדר השקעות בתשתיות המורגשות עד היום. בידודה של קוסטה ריקה גרם לכך שהשלטונות הספרדים היו חופשים להתערב בנעשה במדינה, ומצד שני קוסטה ריקה לא נהנתה מהעושר והשגשוג של הקולוניות הספרדיות מה שהפך אותה לענייה במושבות הספרדיות.
גורם נוסף לעונייה של המדינה הוא מספרם המועט של ילידים שהיו במדינה. לכן, המתיישבים הלבנים נאלצו לעבוד בעצמם בהעדר כח אדם מקומי כמו בכל המושבות הספרדיות האחרות. משום כך התייחסו השלטונות הספרדים למדינה בחוסר הערכה ואיפשרו לה להתמודד בבעיותיה בעצמה.
לפיכך, היסטוריונים סבורים כי הנסיבות של תקופה זו גרמו לייחודיותה של קוסטה ריקה בכך שנוצרו בה תנאים להתפתחות חברה שוויונית בשונה מיתר המושבות הספרדיות.
גידול הקפה בקוסטה ריקה החל ב-1779 ברמה המרכזית של המדינה בה היו תנאים אידיאליים לגידולו. תוך מספר שנים הפך גידול הקפה למקור הכנסה עיקרי של המדינה כשהוא מקדים את גידול הטבק, סוכר ואננס. בשנת 2006 דורג הקפה במקום ה-3 מבין ענפי היצוא.
ב-1821 הצטרפה קוסטה ריקה להכרזת מדינות אמריקה אחרות שהשתחררו מעול השלטון הספרדי.ב-1838 כאשר נתחוור לקוסטה ריקה כי ארגון המדינות שהשתחררו מהספרדים אינו יעיל ,הכריזה על עצמאותה. תרמה לכך גם העובדה שקוסטה ריקה הרגישה שהיא מהווה פרובינציה של גואטמאלה.
מאמצע המאה ה-19 ועד היום שורר בקוסטה ריקה משטר יציב למעט שתי תקופות קצרות של שלטון רודני .בין השנים 1917-1919 לאחר שביצע הפיכה, שלט במדינה הגנרל פדריקו תינוקו גרנדוס   Federico Tinoco Granados   
בתום שנתיים אלו לאחר שנשיא האמריקאי וודרו וילסון Woodrow Wilson סירב להכיר בו נשלח לגלות באירופה ומת ב-1931 בלונדון.
בשנת 1948 חוזה פיגארז  פרֶר José Figueres Ferrer מנהיג מפלגה סוציאליסטית  הוביל התקפה מזויינת כנגד הממשלה בטענה של זיוף בחירות. 2,000  איש נהרגו במהלך מלחמת אזרחים שנמשכה 44 יום והייתה המאורע העקוב מדם בקוסטה ריקה במאה ה-20. בתום מלחמת האזרחים הוקמה הנהגה צבאית (חונטה) בראשה עמד פיגארז פרר.
החונטה קיבלה וביצעה שורה של החלטות משמעותיות :
ביטול הצבא כאמצעי זהירות כנגד המיליטריזם שמנע באופן שיטתי דמוקרטיזציה במרכז אמריקה.זו ההחלטה החשובה ביותר והיא הראשונה מסוגה שהתקבלה על ידי מדינה בתקופה המודרנית. ההחלטות הנוספות היו:
        ♦ מתן זכות הצבעה לנשים ואנאלפבתים. 
        ♦ הפעלה מעשית של חוקים סוציאליים. 
        ♦ הלאמת הבנקים 
        ♦ הוצאת המפלגה הקומוניסטית מחוץ לחוק 
        ♦ מתן הנחיות לכתיבת חוקה חדשה 
        ♦ מתן חינוך ציבורי לכל 
        ♦ מתן אזרחות לילדי מהגרים ממוצא אפריקני. 
    ♦ הקמת מינהל ציבורי חדש במטרה לבער את השחיתות.
אחרי 18 חודשי שלטון החונטה הודיעה על סיום כהונתה. אין ספק, שהגבור של האירועים היה  פיגארז פרֶר שנתפס כגבור לאומי. הוא נבחר לתקופת כהונה של חמש שנים 1953-1958 ולקדנציה שניה בין השנים 197-1974.


 
גיאוגרפיה היסטוריה אוכלוסייה וחברה מסלולי טיולים