החברה השבטית הבדווית Bedouin society

סקירה
החברה השבטית הבדווית  Bedouin society
הבדווים בישראל
אלו תנאים קיימים במדבר? כיצד התגבשו השבטים?כיצד הגיעו הבדווים לארץ ? עד לאן הרחיקו לנדוד? מהי ע'זווה? מהי קצידה? מהי סיבת הנדודים של שבטי הבדווים? מהו המבנה החברתי של הבדווים? מהו מעמדה החברתי של האישה? האם יש אחריות קולקטיבית? כיצד מסייעים לחלשים? מהי נקמת דם נקמת דם? מהי שפת הסימנים של הבדווים ? כיצד מוקיעים אדם הפועל כנגד הזרם? המערכת המשפטית אצל הבדווים.מה זה בישעה? על שאלות אלו ואחרות בסקירה שלפנינו.





החברה השבטית הבדווית   


 

   


 החיים במדבר

בשפה הערבית יש מספר מילים למונח "מדבר". מדבר מהסוג שנמצא בערב הסעודית נקרא   بدو בָּדוּ . ומי שגר במדבר זה נקרא בדווי. הבדווים החיים בחצי  האי  ערב  באזור  בו  החום  כבד  מנשוא. ביום מגיעה הטמפרטורה  מעל  ל- 45° כמות  המשקעים  דלילה  ביותר, ומקורות המים היחידים נמצאים  בנאות  מדבר. לכן  טבעי  היה  ששבטי הבדווים הערבים שחיו במדבר ערב בנדידה מתמדת, ניהלו מאבקים מתמידים ביניהם. המלחמות הרבות ואורח החיים במדבר תרמו לגיבוש כללי הישרדות.


 היווצרות השבטים

בעלי  החיים  ששימשו  את הבדווים הערבים מקבלים חשיבות רבה. הגמלים והסוסים משמשים כבהמות רכיבה ובלעדיהם לא תיתכן תנועה במדבר. בלי הסוס או הגמל אינך יכול  לשרוד. גניבת סוס או גמל היא פשע חמור שבגללו יוצאים למלחמה. גם פגיעה בעדרי הצאן מהווה עילה למלחמה. בשל  המלחמות  והחיפוש  הבלתי  נלאה  אחרי נאות מדבר, החברה השבטית כל הזמן נמצאת  בתנועה, אין  לה  מושב  קבוע. בתנאי  המדבר הקשים, אדם בודד אינו יכול להתקיים. ולכן מתגבשים מסגרות משפחתיות משותפות החיות בצלו ותחת הנהגתו של אבי המשפחה. משפחות מורחבות אלו המכונות חמולות, חוברות יחדיו ליחידה חברתית שהיא השבט.

 הפשיטות

מקור פרנסה די מקובל הוא פשיטות. המכונות ע'זווה  غزوة  סגנון חיים זה של פשיטות מחייב  התנהגות לפי קוד התנהגותי נוסף המושרש עמוק בחברה הערבית והוא המחויבות  למשפחה. מקוד  זה נגזרים שני קודים נוספים שאף הם בסיסיים בחברה השבטית: מעמדו  של  האב כראש המשפחה  אשר אין עוררין על דבריו ועל מעשיו. אי-כבוד  אב עלול לגרור לעונש מוות. גם במקורותינו אנו מוצאים: "המקלל אביו ואמו מות יומת". באותה תקופה מתפתחים עוד שני קודי התנהגות הקיימים אף הם עד היום כבוד האישה וכבוד המשפחה.
בצד  קודי  ההתנהגות מתפתחים גם ערכים חברתיים. אחד הערכים הוא אומץ לב. ערך נוסף  הוא  הכנסת  אורחים. שני  ערכים  אלו  הם  חלק  ממערכת יחסים הנקראים מלשון גבר, גבריות. הכנסת אורחים משמעותה: אפילו אם אויבך מגיע אתה צריך לארחו עד שלושה ימים. אחרי כן אפשר לתקוע לו סכין בגב.

 הקצידה

ה-ע'זווה  יצרה  חברה סגורה הפועלת מכורח תועלתני. ערך התרבות המרכזי של חברה  זו  הוא  האומנות  המילולית. כל  שבט מחזיק משורר חצר. השבטים מתכנסים בנאות  המדבר  ומקיימים  תחרויות  שירה. נושאי השירה הם הגברים המפוארים של השבטים, הצלחות  השבט  במלחמה  ובפשיטות. ספורים  על  אהובת  המשורר   שהלכה לאבוד. כך מתפתחת ה"קצידה" قصيدة  המפורסמת, שהפכה לצאן ברזל של השבט. מאחר והערבים לא  ידעו  קרוא  וכתוב הם לומדים את השירה בע"פ, על אף העובדה שהשירה הציבה כללים נוקשים על המשורר.
בנוסף  למלחמות  בין  השבטים  השונים  פורצות  מלחמות  בין  רועים  לעובדי אדמה. החקלאים  אינם מוותרים על שטחי הירק המעטים. נאות המדבר בהם שטחי הירק המועטים  והדרכים המובילות אליהם הופכות ליעד לפושטים. הדרכים הופכות למקום מסוכן  לעוברי  אורח   גברים ונשים. נוצר הכרח למצוא מקום מקלט לעוברי אורח תמימים.

 הגעת השבטים הבדווים לישראל

הבדווים פזורים ברחבי הנגב בסיני ובירדן. הגעתם לאיזורים צפוניים היא בשל בצורת ומלחמת קיום. דווקא השבטים החלשים הם שהגיעו למקומות אלו, לפני כ 170-במערכה האחרונה של של שבטי הקייס قيس  מול שבטי הימן  يمن . תוצאות מערכה זו באות לידי בטוי עד היום. היום ישנם נוצרים בבית ג'אלה אך לפני מאה שנה היא נחלקה לשני מחנות: בני קייס ובני ימן.  בית לחם הם בני ימן. כלומר נוצר מצב המתאר קונפליקט.
הקייסים נדחקו מגבול המדבר והגיעו צפונה. באיזור היו כבר שבטי העזאזמה המכיל שמונה בתי אב. שבטי העזאזמה דחקו את בני קייס עוד יותר צפונה וכך הגיעו בני קייס לאיזור חברון. כלומר, כל האיזור של דרום חברון יטא, דהריה דורה הם בני שבט קייס. עד היום שבטים אלו מדברים ב"ג" ולא ב"ק". בני קייס נמצאים גם בנגב.
אם כן, הבצורת היא הגורם העיקרי הגורם לנדודי הבדווים.כבר שלמה המלך הבין עד כמה מסוכנת נדידת שבטי בדווים צפונה המשוועים לשטחי מרעה ירוקים, ולכן אחת ממטרות מצודות המדבר בגבול הממלכה היתה למנוע את התפשטות שבטי הבדווים צפונה. גם הרומאים בבנותם את מצודות הלימס במדבר בעבר הירדן חשבו כמו שלמה. דווקא מימשל חזק  יודע שצריך לחשוש מפני הבדווים.
מצפון לעמאן ועד לבית ישנם שני מטות חשובים: צגר صقر ובני סאחר صاحر . (צגר הינו בז היורד על טורפו) תמיד היה עמות בין שני שבטים אלו. אולם כאשר ישנה בצורת רצינית מתאחדים שבטי הבדווים. כך היה בחורף 1947 כאשר הבצורת הגיעה לעמק יזרעאל ובית שאן. עד היום זוכרים זקני בית אלפא את עדרי הבדווים שהגיעו עם שחר וכילו את התבואות.  ההיסטוריון הצבאי מלמד מתאר את חדירת המדיינים ומספר על הגעת הבדווים לצפון.
שלומית לפיד מספרת על מאבק זה של הבדווים בספרה הנפלא "גיא אוני".

 הבסיס החברתי של הבדווים

תרבות מורכבת מאמונות,ערכים סמלים וסימנים מוסכמים.יש חשיבות עצומה לשפת הסימנים אצל הבדווים.כאשר הבדווי חש בסכנה הוא לא יצעק או ידבר. הוא נוטל כפיה ומנופף בה  - זהו סימן לסכנה מתקרבת.תרבות הבדווים היא בלתי כתובה.הבדווים חיים במרחבי המדבר הכפוף מבחינה מדינית למדינות שונות.במרוצת השנים למדו הבדווים לחית בשני מעגלים: המעגל התרבותי הבדווי והמעגל המדיני של המדינה בה הם נמצאים.

 אחריות קולקטיבית

בשל אילוץ זה משתנות הנורמות.בירדן רוצח ביתו על רקע חילול כבוד המשפחה מקבל מאסר של שנתיים. בישראל יהיה עונשו מאסר עולם. גם במוסכמה בסיסית אחרת של אחריות קולקטיבית חל כירסום. בסיני ובנגב קיים מושג של אחריות קולקטיבית התופסת חמש דורות. בערבית זה כמסה (מלשון חמש) משמעותה של אחריות זו היא בשני מישורים:מישור העזרה ההדדית ומישור נקמת הדם.
העזרה ההדדית באה לידי בטוי בסיוע לאדם חולה, נכה, זקן או משפחה בה יש נפטר. אם לדוגמא אדם חולה, ישנה אחריות של חמישה דורות לסייע לו. חמשת הדורות נמדדים כך: סבא, אבא, אני, בני, נכדי. האחריות מתייחסת רק לזכרים שבחבורה. אשה היא תמיד גדע מבית אביה.אשה נשואה שייכת לבית אביה. אך ילדיה שייכים לבעלה.כאשר האשה זעלאנה (כועסת) היא יכולה ללכת לבית אביה עד יעבור זעם. במקרה כזה יש מתווך אשר יחזיר אותה. בית אביה משמש לה כמקלט. מצד שני כאשר אשה סוטה מבית הישר מוטלת האחריות על בית אביה לטפל בה. כולם מצווים לתרום לעזרה ההדדית.כאשר בא אורח לאוהל, הוא בעצם אורחו של ראש השבט.






 

 הכמסה (חמש)

נקמת הדם  (אלת'אר الثار ) היא המישור השני בו באה לידי בטוי האחריות הקולקטיבית. אם אדם נהרג או נרצח בזדון או בשגגה אין אצל הבדווים הבדל כי מבחינתם חסר חייל, חסרות ידיים עובדות. אחרי מקרה כזה אפשר לפעול בשני כוונים: או לעשות סולחה או לבצע נקמת דם. גם כאן יש הבדל בעונש בין ירדן לישראל.בירדן העונש על נקמת דם הוא חמש שנות מאסר.בישראל - מאסר עולם. על אף העובדה שהחברה הבדווית התקדמה, הבדווים חיים בישובים מסודרים עדיין קיימת האחריות הקולקטיבית. בדווי, אפילו שהוא כבר רופא שיניים "אדם מן השורה" הגר בוילה בבאר שבע, עלול להיות קורבן לנקמת דם של משפחה שבנה נרצח על ידי משפחת הרופא.

כלומר, לא משנה היכן אתה גר ומה אתה עושה - במשך חמישה דורות אתה צפוי לנקמת דם.
זהו הכלל של האחריות הקולקטיבית בחברה הבדווית בסיני ובנגב.המלך חוסיין הצליח להוריד את האחריות בארצו לשלוש שנים. משמעות האחריות הקולקטיבית הוא מעבר לזמן ולתהליכים חברתיים אחרים שקורים.

 התשמיס

אדם אינו יכול לעשות צעד כל שהוא מבלי להתחשב בקבוצה השבטית שלו, אפילו הוא עבר תהליך סוציאליזציה של החברה הישראלית. מי שמנסה לצאת כנגד החברה מוקיעים אותו. זהו התשמיס (מלשון شمس  שמס = שמש)- הוקעה מול השמש. כאשר אדם גורם צרות, מוקיעים אותו. לוקחים אותו ליד מאהל בו נמצאים שייכים מפורסמים ומודיעים לו על החלטת התשמיס. תוקפה של ההחלטה נכנס לתוקף תוך 48 שעות (כדי לאפשר לו נסיגה או כדי לאפשר תווך).מוסד התשמיס קיים בירדן ,ישראל ובסיני.
כל משפחה עושה את התשמיס אצלה. כדי למנוע מצב שבו כל בני המשפחה יישאו את האחריות.וכך מי שפוגע באחרים ועשו לו תשמיס, האחריות רובצת עליו ולא על השבט. בשל תהליך הסוציאליזציה העובר על הבדווים בארץ יש יותר ויותר מנודים.

מעמד האשה 

החברה הבדווית מגנה על האשה הנתפסת כחלשה וזקוקה להגנה. אם נרצחת אשה, בני משפחתה  הורגים  4 גברים ממשפחת הרוצח. אם האשה היתה בהריון הנקמה היא ב 5 גברים (או כופר של 5 גברים). אשה הנישאת יורשת מחצית מחלק אחיה. וזאת לפי הקוראן. לאשה לאחר נשואיה יש רכוש משלה שנקרא صندوق المرأة סנדוק אלמרה (אוצר האשה). זוהי תיבת כסף אותה שומרת לעצמה והיא יכולה להלוות כסף לאחרים ואפילו לבעלה.

 הבישעה

מכונת אמת לא קיימת אצל הבדווים, אבל ישנו מכשיר יעיל לא פחות זהו מושג הבישעה. מקור המונח בישעה הוא מהשורש בערבית  "בשע"  بشع שמשמעו  "חשב למכוער" . כאשר אדם צריך להוכיח את חפותו כגון במקרה והואשם ברצח או בגניבה ואין עדים  לוקחים אותו למאבשעי (אדם המבצע את טקס הבישעה). בנגב בסיני יש מאבשעים.
השכם בבוקר בזריחת החמה (לא ברמדאן ) מבצעים את הטקס. מרתיחים מחבת ומקרבים אותה לחשוד. החשוד צריך ללקק אותה בלשונו שלוש פעמים. אם הלשון יוצאת ללא כוויות סימן שהוא חף מפשע. נשים הנחשדות בבגידה מגיעות אל המאבאשיעה.
ההסבר הפיזיולוגי לכך, כאשר אדם משקר לשונו יבשה (כל הלילה הוא בהמתנה לתוצאות הבישעה). אם הוא חף מפשע לשונו רטובה ולכן לא יכווה. מספרים שמכשיר זה חושף את האמת כמעט ב 100%.המלך חוסיין הפסיק את טקסי הבישעה בארצו. 
האיסלאם הפורמאלי מגנה את הטקסים הללו הזוכים לפופלאריות רבה בקרב הבדווים בישראל בירדן ובמצרים.






 

 

 

ראו גם

 אקה -שבט הרים בתאילנד
 
 החברה השבטית הבדווית
 
 שבטי הסמבורו והמסאי
 
 מקדש דקשינקאלי בנפאל
 
 נשות המוסו -אהבה חופשית בממלכת הנשים
 
 פסטיבל הצמחונים בפוקט
 


 



 


צילום דוד נתנאל

הוסף תגובה

שם מלא: *

אימייל:
(האימייל לא יפורסם בשום מקום באתר)
כותרת: *
תוכן: